קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הזכירה לי חברת הכנסת דבי ביטון שהיום ראש חודש. ראש חודש ניסן, "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". אתם יודעים, העם שלנו צריך הרבה מאוד רוח. אני רוצה לדבר על הרוח. אני נמצא הרבה מאוד בצפון, ביישובי קו העימות, ואני רואה את המנהיגות המקומית שם. איך אחרי - -
- - שנתיים של מלחמה מצליחים לנהל ולהוביל את התושבים שם. אני פוגש את התושבים.
אני חייב לספר לכם, אתמול עשיתי כמה שיחות לאזרחים ותיקים ביישובים. התקשרתי לאברהם משאר יישוב; שאלתי אותו מה שלומו, מה הוא צריך. יש לו בעיות. הוא לא צעיר, אבל הוא אמר לי: אתם תלכו על המלחמה הזאת בכל הכוח, עד הסוף, אנחנו מגבים אתכם, אנחנו איתכם. ואחר כך שושנה, שושנה מאמנון, ולידיה מרמות נפתלי, ותמר מבית הלל. אלה אזרחים ותיקים, יהודים מבוגרים, שאני התקשרתי אליהם לחזק אותם ואני יוצא מחוזק. איזו רוח, איזו עוצמה.
תלכו לבקר את משה דוידוביץ, יושב-ראש פורום קו העימות. איזו מנהיגות מקומית, אילו ראייה והבנה של הימים, של רוח הימים שאנחנו נמצאים בהם היום.
הינה, עכשיו אני אסתבך עם כולם. אז אני אגיד: דוד אזולאי במטולה, ואביחי שטרן בקריית שמונה, ובמבואות חרמון בני בן-מובחר, ואסף ראש מועצת גליל עליון.
והגולן יהודה דואה. זה המקום להרים להם, חבר'ה, אופוזיציה וקואליציה. תקנו אותי אם שכחתי. קלנר ממועצה אזורית גולן.
רגע, מרגי, נגיע אליך. כפרה עליך, אל תדאג, נגיע אליך. ורונן מרלי בנהריה.
נו, קדימה, עכשיו בואו נדבר על הדרוזים. יאסר, ראש מועצת כסרא-סמיע, ודולאן, ראש מועצת מג'דל שמס. איזו מנהיגות. ואנואר, ראש מועצת חורפיש. וגוש חלב, שריף, ג'יש. אילו אנשים, איזו מנהיגות, איזו אחריות. איזה רוח יש לעם שלנו. אנחנו נמצאים במערכה קיומית. באמת, מערכה קיומית. לכן אני חושב שדווקא בימים הללו, האחריות שלנו היא לחזק את הרוח הזאת; להגיע למקומות שצריכים אותנו.
והינה, אני אומר פה עכשיו לכולם: אתם נמצאים בשטח, אם יש איזשהו פער במועצה מסוימת, לאוכלוסייה מסוימת, במשהו מסוים, בכל נושא, תבואו ותציפו. תציפו לממשלה, תציפו. אפשר להציף למשרד נגב גליל, ואנחנו נעזור. נשתדל לסייע איפה שאנחנו יכולים. אנחנו כולנו חייבים להיות מלוכדים במערכה הזאת.
ואני חייב עוד משפט. היו כל מיני דיבורים על פינוי אוכלוסייה בקו העימות, ואני אומר: אין דומה המערכה הזאת למערכות הקודמות. אנחנו נחושים להוריד את ראש הנחש; את התמנון הזה שנקרא איראן וגרורותיה. אנחנו נחושים מתמיד לעשות את זה. צה"ל יוצא למבצעים הירואיים, יחד עם השותף האמריקאי. אלה דברים חסרי תקדים, שלא היו פה אולי מקום המדינה. ראש הממשלה עושה את זה באחריות, תוך כדי שהוא מתמרן את המערכת, מתמרן גם מבחינה מדינית. אני רוצה לפרגן גם לגדעון סער, שר החוץ שלנו, שעושה עבודה מדהימה. אני רואה אותו בקבינט, איך הוא יודע לזהות איזו מדינה צריכה עוד חיזוק ועוד טלפון. ראש הממשלה משוחח בתדירות קבועה עם נשיא ארצות הברית, והם מובילים ביחד מערכה.
אתם יודעים מה? אני חושב שבאירוע הזה כולם צריכים להצדיע. צריכים להצדיע להובלת המערכה הזאת, גם לטייסים וגם ללוחמים שנמצאים כרגע בחזית, בגבול לבנון, צפונה, ובדרום. וצה"ל מתוח מקצה לקצה גם ביהודה ושומרון; והמוסד, שעושים עוד מבצעים שידובר עליהם, בעזרת השם, כשיהיה אפשר; וכמובן לכל מערכות המדינה, ולמשטרה כמובן, בהובלת השר לביטחון לאומי, שהוביל מהפכה במשטרה. צריך לדעת לפרגן. איפה שיש ביקורת תגידו ביקורת, אף אחד לא מושלם, אבל גם צריך לדעת - - -
אני מפרגן לכל מי שנמצא בשטח, כל מי ששם את הכתף שלו מתחת לאלונקה של המערכה הזאת. אני מפרגן. אבל הכי חשוב לפרגן לאזרחים, לאזרחי מדינת ישראל, שנמצאים – שיורדים למקלטים, שיורדים למקלטים כשצריך; ששומרים על ההנחיות של פיקוד העורף שהן מצילות חיים. ראינו את זה, אנחנו רואים את זה בכל כמעט בכל נקודה שלא עלינו יש בה פגיעה – פגיעת רסיס, פגיעה ישירה.
אנחנו רואים שהאזרחים שומרים על ההנחיות, ולמרות שקשה, ולמרות שמוסדות החינוך סגורים, ולמרות שיש עסקים שסגורים, במיוחד בייחוד בצפון, ובכל זאת, מה שיכול היה להיות יותר גרוע חלילה, זה אם הם היו מממשים את האיום שלהם, האיראנים, ומפילים פה חלילה פצצת אטום. שום דבר לא היה משתווה למה שהיה קורה. שום קושי ושום אתגר מול דבר כזה, מול איום כזה.
מרב, כיוון שפנית אליי אני גם רוצה להתייחס למשהו שאת כתבת ליועצת המשפטית לממשלה. כתבת מכתב ואני קראתי אותו. כתבת שמשרד הנגב והגליל מעביר כספים בצורה לא מבוקרת, כאילו אנחנו איזושהי עמותה בלי בקרה. אני אומר לך, אני אשמח שיבואו ויעשו בדיקה מדוקדקת במשרד. המשרד שלי נתן – ואני גאה בזה – המשרד שלי ידע לתת, גם לרהט, וגם לדימונה, וגם לבדואים, וגם לדרוזים, וגם לצ'רקסים, ולכל אזרחי מדינת ישראל בקו העימות. ויש לי חשב, ויש לי יועץ משפטי וכולנו רתומים ועובדים ביחד.
והיום החשב שלי עלה לקריית שמונה כדי לראות בעיניים, כי הדירקטיבה של המשרד היא לרדת לשטח ולראות. אין דבר כזה שאני מחלק בצורה לא שוויונית או מחלק בצורה של איך שבא לי או עושה פוליטיקה, חלילה וחס. נשבעתי על כך אמונים ביום שנכנסתי לתפקידי כשר בממשלה. וכל אחד שיש לו צורך, אנחנו נותנים ואנחנו מסייעים כשיש לנו חוות דעת משפטיות, אנשי מקצוע שמלווים אותנו, כי ככה זה במדינה שלנו. ברוך השם שזה כך.
אני אגיד לכם יותר מזה: אני בקשר עם החשב הכללי לתת עוד מענים ועוד תקציבים לטובת הצפון למרות שאין תקציב, אבל יש מלחמה, אז מה נעשה? אז מה נעשה? הם צריכים מיגוניות, אז נגיד, חכו שיעבור תקציב? טילים – אתמול הייתי בקריית שמונה ומטולה עם השר בן גביר, אנחנו יוצאים מהחמ"ל – עכשיו אפשר להגיד, הוסר האיפול, אפשר לספר, היום אפשר לספר – אנחנו יוצאים מהחמ"ל, יוצאים 20 מיירטים לטילים שהגיעו מחיזבאללה – איזה תושבים גיבורים יש שם. תשמעו, תלכו לדוד אזולאי, תלכו למטולה, תראו איזו עוצמה. קודם כול, הוא אישיות בפני עצמה, איך הוא נמצא בשטח עם התושבים שלו. אמרתי לו, דוד – הוא עכשיו הוציא להפוגות אזרחים ותיקים לירושלים – אמרתי לו: דוד, בוא נלך ביחד לפגוש אותם, לדבר איתם, לשמוע מה שלומם. אומר לי: שמע, יצחק, תלך לבד, אני אצמיד לך איזה מישהו מהמועצה, אבל אני נשאר במטולה. כל זמן שיש מלחמה, אני לא עוזב את מטולה.
ראשי הרשויות הגיבורים נמצאים בחזית והם נותנים לנו הרבה חמצן – הרבה חמצן בקבלת ההחלטות בקבינט, הרבה חמצן לממשלה והרבה חמצן לאזרחים. תראו, אם העורף שלנו חזק, אם התושבים שלנו חזקים, אז אנחנו יכולים, זו מערכה ממושכת. אנחנו לא יכולים להחליט פתאום שבא לנו לעצור, אנחנו נמשיך. כל עוד יש להם יכולות, אז האיראנים מאיימים עלינו. אבל עוד מעט לא יהיה להם עם מה לאיים, ולא יהיה להם עם מי לאיים, כי כל יום אנחנו הורגים בהם ועושים חיסולים ממוקדים.
פה זה גם המקום לפרגן למודיעין הישראלי. אני חושב שכל העולם עומד ומשתאה על היכולות המודיעיניות שאמ"ן מביא, ועל משימות האיכות, הטייסים שלנו יודעים לדקור בדיוק את הנקודה – לפעמים אנחנו רואים בחיסולים, אתה רואה בלבנון, בתוך בניין של איזה 20 קומות, בקומה 8, בחלון הזה – אפילו לא כל הדירה נפגעת, פוגעים לך בדיוק בראש של המחבל ההוא ומורידים אותו. והם משתגעים, הם בורחים כמו עכברים, הם מסתתרים במחילות שלהם.
יוצאים כל מיני סרטונים – ראיתי באבו עלי אקספרס, יוצאים כל מיני סרטונים שהם פורסים מחסומים, ואז האיראנים עושים להם – תודה, חבר'ה, אני מעריך גם, אבל אני חייב לדבר, מה לעשות, עד שיגידו לי – יוצאים, עכשיו פורסים מחסומים באיראן, ואז כל מיני אזרחי איראן, שבעזרת השם אני מקווה שיראו חירות בקרוב, בעזרת השם – הם עושים להם כל מיני קולות של כטמ"מים, רעשי "בזזז", משהו כזה, ואז החיילים מהמחסומים בורחים. הם בורחים, הם מפחדים שאנחנו נהרוג אותם, שאנחנו נירה בהם.
בעצם כל משמרות המהפכה נמצאים היום בפחד, כי כל מי ששותף לרשע הזה, לשלטון הרשע הזה, למוג'תבא הזה, למוג'תבאים, כן? אז הוא מפחד עכשיו. הוא מפחד. אנחנו נמצאים שם, יש לנו עליונות אווירית, הטייסים שלנו הולכים וחוזרים.
אבל צריך גם להגיד דבר אחד שלא אמרתי פה: הקדוש ברוך הוא – הוא נמצא כאן, אנחנו רואים ניסי-ניסים ממש, ממש. אין בעל הנס מכיר בניסו, אבל צריך לראות את זה כל הזמן ולהודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא. אנחנו יהודים מאמינים, אנחנו מאמינים במורשת של העם הזה, מאמינים בנצח ישראל, מאמינים שיש מנהיג שמוביל, שיש בעל הבית לעולם, העולם הוא לא הפקר. אנחנו מאמינים בהשגחה פרטית, בהשגחה עליונה, אנחנו מאמינים בכוח שלנו, באמונה שלנו, שזה גם עוצמה, אבל גם: וזכרת כי מי נותן לך כוח לעשות חיל, וזכרת כי הקדוש ברוך הוא, הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.
"לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי, אמר ה'". מתוך האמונה הזו, מתוך התפיסה הזאת שמלווה אותנו אלפי שנים, החל ממעמד הר סיני, יציאת מצרים, כמובן, שהתאחדנו ונעשינו לעם, עד הימים הללו, הימים הללו שנזכרים ונעשים, ועוד ידובר רבות על הימים הללו, אבל לפעמים, אתם יודעים, הקטנוניות הזאת, כל מיני דברים, זה לקח לי, וקשה פה ושם – קשה, יש אתגרים, אנחנו לא במציאות מושלמת, אבל אנחנו שואפים, אנחנו מתקנים, אנחנו פוגעים ברשעים. אנחנו בצד הטוב של ההיסטוריה. אנחנו לא רק בצד הטוב של ההיסטוריה, אנחנו מובילים את כל העולם לטוב. אנחנו שואפים לטוב, אכפת לנו, אנחנו לא עושים את העבודה רק עבור עם ישראל, אנחנו כאור גויים, כאור גויים מובילים את העולם למקום טוב יותר, למקום של חירות, למקום של אהבה, מתוך האחריות שלנו, מתוך האכפתיות שלנו – מתוך האכפתיות שלנו לעולם טוב יותר, לעולם מתוקן יותר.
ולכן אנחנו צריכים להודות, להודות לקדוש ברוך הוא על הניסים ועל החסדים וכל מה שאנחנו רואים פה מול העיניים שלנו. אז באמת באמת - -
- - עם הרוח הזאת, עם הרוח הזאת, להרים את הראש, לנפח את החזה בגאווה ולהגיד: אשרינו, מה טוב חלקנו שזכינו להיות במדינת ישראל בימים הללו. תודה רבה.
1,511 מילים של יצחק שמעון וסרלאוף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.