קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. היום 16 בפברואר, שלוש שנים ויום בדיוק אחרי שעבר כאן בכנסת, בבית הזה, בקדנציה הזאת, החוק לשלילת אזרחות ממחבלים ישראלים, מחבלים רצחניים – לשלול מהם אזרחות ישראלית. לא התווכחו אז. היו פה 106 חברי כנסת, בתמיכה סיעתית, 94, כמדומני, היו בבית הזה, קבעו את העיקרון החשוב: אתה לא יכול להיות אזרח המדינה ואויב המדינה בעת ובעונה אחת. בפועל, רק בשבוע שעבר, אחרי שלוש שנים, חתם ראש הממשלה – שניים מתוך כמעט 1,000 אנשים מהסוג הזה. כל זה קרה מכיוון שלאורך השנים הללו הייעוץ המשפטי לממשלה עשה הכול, אבל הכול, כדי לסכל את יישום החוק.
אתם יודעים, פעם אמר יושב-ראש הכנסת היום – אז הוא היה שר המשפטים – הוא אמר שיש "פרקליטות שבתוך הפרקליטות", גברתי. אז יש גם כנסת שבתוך הכנסת. אנחנו כאן, שנבחרנו על ידי הציבור, פוגשים את הציבור, מתעניינים, מביאים את דברו כאן לכנסת, דנים בוועדות, מתייעצים, באים למליאה, מצביעים. אם עברנו את כל זה, כלומר, אם הייעוץ המשפטי לממשלה לא הצליח לנטרל או לסרס את הנוסח של הוועדה והחוק כבר עובר כאן, אז הוא מגיע לעולם אחר.
מסתבר שיש עוד כנסת, ברחוב צלאח א-דין. יש עוד כנסת שלמה, וזה מגיע ליישום, ואז גלי וגיל ואחרים, שלא נבחרו על ידי הציבור, מוסיפים מגבלות ומניעות וחוקים משלהם. ואני שאלתי את עצמי בכנות בשנים האלה: למה? למה גלי וגיל לא רוצים? למה הייעוץ המשפטי לממשלה מתקשה – לכל הפחות מתקשה, נניח שאולי הוא רוצה, באופן תיאורטי, אבל מתקשה – לשלול אזרחות מאנשים שעשו מעשה טרור?
ואני, לקח קצת זמן, אבל אני רוצה לומר לך, גברתי, זה לא גלי וגיל, זאת קונספציה. אמיתי, זאת קונספציה. זה כמו ש-7 באוקטובר זה לא הרצי או חליוה או רונן. זאת באמת קונספציה. הם השי"ן-גימ"לים. יש להם אחריות רבה, אבל הם השי"ן-גימ"לים של הקונספציה. והקונספציה בהקשר הזה היא מהי אזרחות במדינת ישראל, מהו אזרח; מהו אדם בכלל, אבל מהו אזרח. ואני אומר את זה כי אם אני צריך לומר בשלוש מילים, בזמן שנותר לי, הקונספציה של הייעוץ המשפטי היא מדינת כל אזרחיה. כלומר, למדינת ישראל אין זהות עצמית, אין זהות לאומית, זו לא מדינת לאום, זה סוג של עירייה. יש בה נתינים, יש בה צרכים שונים, לאנשים האלה, יש שירותים שצריך לספק להם. ולכן, באופן מהותי בקונספציה הזאת, האזרחות לא כוללת מחויבות עמוקה לזהות היהודית. ולכן, כשהם באים לשלול אזרחות של אדם, מבחינתם, העובדה שהוא לא רק מתנגד – אגב, לכל מדינה – מתנגד וקודח את החור בספינה של כולנו, הוא מתנגד לעצם קיומה של המדינה כמדינה יהודית – הרי הטרוריסטים האלה לא באים לפגוע, זה לא איזה אקט מחאה מול משהו, אפילו לא שינוי משטר. זאת חתירה תחת יסודות המדינה, ובכל זאת, בייעוץ המשפטי לממשלה מתקשים לומר: האנשים האלה לא יכולים להיות אזרחים.
את יודעת, מרבים לצטט פה את מגילת העצמאות. זאת מדינת העם היהודי. הם חותרים תחת אושיות המדינה – והם מתקשים. למה? כי בקונספציה – ואם תחשבו לעומק, זו אותה קונספציה שהביאה אותנו ל-7 באוקטובר: אדם הוא יצור כלכלי-חברתי בסך הכול; חמאס מורתע; הם לא יסכנו את מעמדם ברצועה, הם לא יסכנו את הכספים שלהם. את הקונספציה הזו, מהו אזרח במדינת ישראל, מהו אזרח במדינה בכלל, בוודאי במדינה היהודית, אנחנו חייבים לשנות. ואנחנו מחויבים לציבור, לאזרחי ישראל, לשנות את הקונספציה וליישם את הדבר הכי בסיסי: מהי אזרחות במדינה? אויב לא נכלל בדבר הזה. תודה.
528 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.