קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פילגש בגבעה. בספר שופטים מסופר על מעשה פילגש בגבעה, שבעקבותיו כמעט נמחה שבט שלם בעם ישראל. נזכרתי בסיפור המזעזע הזה מספר שופטים, שבסיכומו נאמר: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". כששמעתי על הפגיעה בשתי החיילות ובכוחות המשטרה שבאו לחלצן, עלו בי בדיוק המילים האלה.
ואז שמעתי, כמו כל היושבים כאן, את הטענה המדהימה: למה הן לא תיאמו? למה? טענה מדהימה. אני לא בטוח אם זה יותר רשע או יותר טמטום. למה הן לא תיאמו? כי הרי לאילו מקומות חיילי צה"ל צריכים לתאם הגנה? לכפרים פלסטינים ולבני ברק. נורא הגיוני. באמת אובדן של שפיות. כוחות ביטחון שלנו מותקפים בעיר יהודית מרכזית, ובכל פעם אומרים: לא לא לא, זה קומץ. קומץ שמקבל רוח גבית מההנהגה שלו. גם כשחיילים מחטיבת חשמונאים הותקפו זה קומץ, וגם כשרח"ט תומכ"א וראש אכ"א מותקפים זה קומץ, והם יוצאים בשן ובעין מהקומץ.
אז יש לי בשורות עצובות עבורכם: זה לא קומץ שחוזר על עצמו כל פעם. זו מדיניות. זו מדיניות של "נמות ולא להתגייס". זו מדיניות של לכנות חיילים בשם המזעזע "נאצים". זו מדיניות להודיע שהצבא הוא ייהרג ובל יעבור. ואז, מה התוצאה? התוצאה היא שנתיים וחצי של מלחמה בלי התגייסות, כי אחיכם יבואו למלחמה, ואתם תתקיפו חיילות שנכנסות לבני ברק. איזו בושה.
והעצוב הוא שבני ברק היא לא עיר קצה, היא עיר של המיינסטרים, עם אוכלוסיית מיינסטרים. אז איפה היו כולם? למה ראו ושתקו? איך לא היה צדיק אחד בסדום שיקום ויעשה מעשה? בפילגש בגבעה כמעט נמחה שבט מישראל כי אנשי העיר ראו ושתקו. נעשה עוול נורא, והציבור שתק. חיילים שמותקפים בעיר וציבור שרואה את זה, זה עוול. מי שמקבל את הרעיון של תקיפת חיילים ואז הוא שואל: אבל למה הן לא תיאמו? זה בדיוק כמו לשאול: למה היא לבשה ככה? זו בדיוק אותה האשמת הקורבן, שחלק מחברינו כאן מתמחים בה.
והאמת היא שהסיבה שאין מספיק מתגייסים חרדים ושתוקפים חיילים היא כי זו מדיניות. אתם נרמלתם את זה שמותר לאנשים שמקבלים משכורת ממשלתית לומר שצה"ל הוא צבא שמד ותועבה, אז פלא שהילד הקטן מתנהג ככה? מיהו זה שיכול לעמוד ולומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?
337 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.