קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, הממשלה הניחה היום על שולחן הכנסת את תקציב המדינה לשנת 2026.
לפני שעובר התקציב המנותק הזה, בעיניי, אשמח לסבר את האוזן עם כמה נתונים מהשטח: שליש ממשקי הבית בישראל לא מצליחים לסגור את החודש, נמצאים במינוס ובסיכון כלכלי גבוה, חמישית מבעלי הדירות נמצאים בסכנה ממשית לאובדן נכסיהם כתוצאה מהעומס הכלכלי, ו-40% ממשקי הבית העידו כי לא יוכלו לעמוד בהוצאות חריגות.
כל משפחה במעמד הביניים קמה היום בבוקר ושואלת את עצמה: איך מצב כזה ייתכן? איך ייתכן שאנחנו עובדים קשה, משרתים במילואים, מגדלים ילדים, ואחרי כל זה אנחנו, הציבור היצרני במדינה, מוצאים את עצמנו במצב שהכול הולך ומתייקר? מעמד הביניים קורס, וכפי שאמר יושב-ראש מפלגתי יאיר לפיד, הם כבר לא מעמד ביניים. האנשים שיצאו לרחובות ב-2011 במחאה החברתית והקימו אוהלים, כי היה קשה פה כבר אז, היום הם העניים החדשים. מי הפך אותם לכאלה? ממשלת ישראל. בגללם הכול עולה פה בארץ – המע"מ, הארנונה, החשמל, המים, מחירי המזון, מחירי התחבורה הציבורית. לאן שלא נסתכל יש פה עוד ועוד עול כלכלי שנופל על הציבור פעם אחר פעם.
ומה מציעה הממשלה בתקציב 2026? כלום. אין בו שום בשורה למעמד הביניים; יש בו מיליארדים למשרדי ממשלה מיותרים; יש בו סתם כספים קואליציוניים. אבל מי שעובד, שכן משרת, שכן משלם, נשכח מאחור. אין בתקציב שום דבר שיגרום לכך שהחינוך בישראל יהיה טוב יותר. אין שום דבר שיאבק בתופעת בריחת המוחות. אין רפורמה שתסייע לצמצום פערים בין פריפריה למרכז.
אז מפה אני רוצה להגיד לכל אותם האנשים שמסיימים כל חודש בחרדה ורק מתפללים שהם יצליחו לסגור את החודש: הממשלה הנוכחית לא סופרת אתכם. היא לא מבינה שבלעדיכם אין מדינה. אבל אנחנו, כל חברי סיעת יש עתיד, נאבקים בעבורכם יום-יום. ואני מאמינה שכשנגיע לממשלה, נדאג להחזיר את הכסף לציבור שעובד, לציבור היצרני. אני רוצה להגיד לכם: אל תרימו ידיים, יש תקווה. אנחנו קרובים ליום שיהיה פה טוב יותר, ואנחנו נחזיר את אמון הציבור. תודה רבה.
304 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.