קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה להתייחס למה שאנחנו מצביעים עליו. וגם אף פעם לא נקרא לך – אני אף פעם לא אגיד עליך הקואליציה מופקרת.
רגע, רגע. חבל, חבל. חבל, זה לא יעזור לך בפריימריז. מה שיעזור לך זה להיות עם אינטגריטי, ולא להגיד לאנשים "מופקרים". תפסיק, בחייך.
לא, אני לא מתווכח איתך. אני לא מתווכח – רק אמרתי שלא צריך לדבר ככה, יש גבול.
כשמדברים על תקציב מדינה, גברתי היושבת-ראש, הממשלה אוהבת לדבר על אחריות, על ניהול זהיר, על אי-ודאות. אני לקחתי סעיף אחד – סעיף של רזרבות. היות וכבר הייתי – מ-2012 אני כאן ואני עובר על תקציבים, אני רוצה לספר לכם שמאחורי המילים היפות מסתתר - - -
חברים, יש עתיד – מאחורי המילים היפות יש אמת פשוטה: הרזרבות התקציביות האלה של הממשלה התנפחו לא בגלל צורך לאומי – יסמין, אני מאוד מבקש - -
לא בגלל צורך לאומי, אלא בגלל צרכים קואליציוניים. הרזרבה התקציבית אמורה להיות כלי מקצועי, כרית ביטחון, מענה לאי-ודאות. אם חס וחלילה יש בעיה ביטחונית, יש בעיה כלכלית, יש בעיה גאו-פוליטית, אז שמים איזו רזרבה שהיא נקודתית ולא גדולה.
אבל מה שאנחנו רואים כאן זה לא כרית ביטחון, זה קופת מזומנים בשביל פוליטיקה. אסור לעשות את זה, לא משנה באיזה צד אתה. אתן לך דוגמה: לא נתפס איך לוקחים כסף ומעבירים, כאילו, תחטוף, יאללה, כמה שאתה יכול. למשל, אני רוצה שתדעי, במשרד ראש הממשלה הרזרבה היא 1.4 מיליארד שקלים. בשנה שעברה, אגב, היא הייתה 300 מיליון – עכשיו 1.4 מיליארד. למה? מה, חסר מה לעשות עם הכסף הזה? חסר מה לעשות עם כסף? למה יש כזו קפיצה ענקית?
במשרד לשירותי דת, אחרי שתקצבו את המשרד, הרזרבה גדלה ב-211% והגיעה ל-90 מיליון שקלים. למה אתה צריך להוסיף לתקציב עוד רזרבה של 90 מיליון? במשרד התעסוקה השאירו רזרבה. עשו את התקציב, אבל לידו הוסיפו עוד 280 מיליון שקל. כשאני שואל את האנשים, למה אתם עושים את זה, אז הם לא מתביישים, הם אומרים לי, תשמע, אלה כספים שמורים, הבטחנו לש"ס. תקצבנו את המשרד, אבל אם ש"ס יחזרו לממשלה, אז ניתן להם עוד 280 מיליון שקלים.
אדבר על הכול. תנסו לחשוב, רק היום דיברנו על קיצוץ מ-200 מיליון ל-40 מיליון בפיקוח על מעונות. את יודעת, אני לא רוצה להגיד כמה יישובים במקום שאת גרה בו זקוקים לגדרות, לאוטובוסים ממוגנים, לנשקים וכו' וכו'. למה לעשות דברים כאלה, גם לתקצב וגם לשים רזרבות מראש?
כל הרזרבה הכללית, גברתי, את לא תאמיני – 10 מיליארד שקלים שאם יחזרו לממשלה, החבר'ה שפרשו ממנה, נוכל לתת להם עוד 10 מיליארד שקלים. זה מטורף, זה לא קרה אף פעם. תאמינו לי, זה לא קרה אף פעם, גברתי היושבת-ראש, זה לא קרה.
לכן אני קורא גם לשר האוצר: תקצץ בצורה משמעותית. תן לשרים, תן למשרדים, אל תשאיר רזרבות, תשאיר רזרבה לשעות קשות. רזרבה של 10 מיליארד – לשים בצד ולהגיד, אני מחכה לפוליטיקה, יחזרו, אז אני אתן להם? תן לילדים, תן לקשישים, תן לחבר'ה שנמצאים במקומות ספר, תן לכיתות כוננות, תן לרפואה. לא להשאיר 10 מיליארד שקלים רזרבה. תודה, גברתי.
489 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.