קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, תקציב של מדינה צריך לשרת את העתיד של המדינה. התקציב שמובא פה היום לאישור הוא תקציב ששוב משרת אך ורק את הפוליטיקה, את ההישרדות הפוליטית. הציבור בישראל צריך לקרוא את מה שמונח פה היום לאישור הכנסת, ולהבין שהממשלה הזאת מוכרת אותו בעבור הכיסא, גם בשעת משבר. גם אחרי מלחמה קשה, שעוד נמשכת – לא באותה עצימות, אבל נמשכת – אנשים בקושי כלכלי מטורף. והממשלה הזאת לא בוחלת באמצעים, ממשיכה לדאוג אך ורק לעצמה.
שימו לב, מצד אחד, מכניסים לכם את היד לכיס, ומקפיאים את נקודות הזיכוי במס, מקפיאים את מדרגות מס הכנסה. למעשה, לא מצמידים את זה לשינויים במדד. מעלים את דמי הביטוח הלאומי. ראיתי חישוב כלכלי שמראה, שכל צעדי המיסוי האלה והתשלומים הללו יתבטאו בעוד 800 שקלים בחודש למשפחה ממוצעת בישראל.
אז מצד אחד, לא מהססים להכניס את היד לכיס שלכם. מצד שני – שימו לב איזה קטע – לכספים קואליציוניים דווקא יש מקור תקציבי. עדיין, למרות הכול, למרות המלחמה, למרות הצרכים הכלכליים והחברתיים הדחופים, שלא מקבלים מענה בתקציב הזה, לתקציבים קואליציוניים יש מקום. למעלה מ-5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים, ואני אפילו לא יודעת לומר לכם לאן הם הולכים, מה השירות שלהם. ככה, קבעו. 5.2 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים. על זה תוסיפו 300 מיליון שקלים שהולכים לתרבות יהודית, לחטיבה להתיישבות, לגרעינים תורניים, לחיזוק הזהות היהודית. כל היום מחזקים פה את הזהות היהודית, כאילו בשביל לחזק את הזהות היהודית צריכים רק כסף. זה בלב. לא צריך לשפוך על זה כל היום מיליארדים. ברור לאן זה הולך.
עוד 600 מיליון שקלים לבתי ספר שלא מלמדים ליבה, ויש בכלל קושי משפטי להעביר להם כספים. 1.5 מיליארד להתנחלויות. אם סוכמים את כל הכספים הקואליציוניים והכספים הסקטוריאליים האלה, זה מגיע ללמעלה מ-7.5 מיליארד שקלים בתקציב.
אז מכניסים לכם את היד לכיס, מעלים לכם מיסים, מקפיאים את נקודות הזיכוי שלכם, אבל לדברים האלה הם יודעים לדאוג יופי. כאילו זאת הארוחה האחרונה, הביזה התקציבית האחרונה. אבל בעזרת השם, עם ישראל יראה לכם את הדלת החוצה, ויבוא לכאן תקציב שיקום. התקציב הבא חייב להיות תקציב שיקום. שימו לב, מצד אחד קיצוץ בתקציבי הפיקוח והרישוי וההדרכה למעונות שמטפלים בגיל הרך. ראיתם את האסון הנורא שקרה בירושלים. כל תקציבי הפיקוח האלה קוצצו בקדנציה הזאת ב-75% – לזה לא היה כסף; קיצוץ של 15% בבניית כיתות חדשות. יש צפיפות מטורפת בכיתות הלימוד – לזה לא היה כסף; קיצוץ של מחצית מתוכניות השיקום של תקומה והצפון – לזה לא היה כסף.
אבל למה כן היה כסף? להגדיל את התקציבים של רשתות החינוך של המפלגות, של ש"ס ושל יהדות התורה. לזה היו תקציבים. הכול פוליטיקה. אי-אפשר לנהל ככה מדינה. הכול בישראל נהיה יקר יותר.
423 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.