קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר העלייה והקליטה אופיר סופר, מכובדיי כולם. הצעת החוק המובאת לפניכם נועדה לעזור לנו לעצב את הזיכרון של חג שמחת תורה התשפ"ד ואת המלחמה שבאה בעקבותיו.
הצעה זו היא למעננו ובעיקר למען הדורות הבאים. איש מאיתנו לא ישכח את אותו היום הנורא ואת המלחמה שבאה בעקבותיו. הצלקות שנותרו בבשרנו, המראות החקוקים בליבנו והכאב הם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו היום. כעת שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, לאחר שקיימנו דיונים רבים, כואבים ומעמיקים, בוועדת החינוך הגענו כולנו להבנה שצריך לשמור על הזיכרון של האירועים הקשים שעברנו.
חברות וחברי הכנסת, היום אנחנו מתחילים לכתוב את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, ושנספר לילדים ולנכדים שלנו. הצעת החוק שלי ושל כמה חברי הכנסת, כבר עברה בקריאה טרומית, אך גודל השעה מחייב מהלך רחב יותר. לפיכך, הביאה הממשלה הצעת חוק רחבה ומקיפה שתתמזג עם הצעות החוק הפרטיות שלנו. אנחנו לא מדברים עכשיו רק על יום בלוח השנה, אלא בהקמה של רשות זיכרון לאומית, של מועצה ציבורית ושל מוזיאון.
הצעת החוק הזאת צריכה להיות חוצת מפלגות. ברגע הזה, באולם הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה; יש כאן רק נציגות ונציגים של עם אחד המבקש לעגן את הכאב ואת הגבורה, את השבר ואת התקומה בספר חוקי המדינה. למרות הקשיים והמורכבויות הפוליטיות, בעזרת השם, אנחנו נצליח להעביר את הצעת החוק הזאת. אנחנו נעשה את זה כי זה החוב המוסרי שלנו לפצועים בגוף ובנפש, לנופלים, למשפחות השכולות ולמשפחתו של החלל החטוף רן גואילי, שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס. אנחנו מתחייבים להפוך את האבל שהתחיל בשמחת תורה לזיכרון שיבנה תקווה, לאירוע שיציין גבורה עילאית, ערבות הדדית ובחירה בחיים.
אני קוראת מכאן לכל חברי הבית להתאחד ולהצביע בעד החוק החשוב הזה. אני מודה לחבר הכנסת יוסי טייב, יו"ר ועדת החינוך לשעבר, שעמל רבות לקדם את הצעת החוק הזאת. כמו כן, אני מודה ליו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, שהביא את ההצעה לסדר-היום. אני מקווה כי חבר הכנסת צבי סוכות, יו"ר ועדת החינוך, יקדם את ההצעה מהר ככל האפשר לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
314 מילים של חוה אתי עטייה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.