קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני. כנסת נכבדה, חברת הכנסת ניר, כשמדברים על סנקציות – וזה חשוב שאנחנו נבין, רוב אזרחי ישראל לא יודעים. על מי סנקציות צריכות להיות מופעלות?
בכל מקרה, חברת הכנסת ניר, לפני שאת יוצאת תשמעי את זה. סנקציות, רוב האנשים בבית חושבים שמדובר על סנקציות למי שלא פועל כדין. רק שפה יש דרישה, שהיא דרישת קצת תמוהה, שכל בן תורה שלומד לימוד תורה כדין – זאת אומרת, אחרי שעומדים במכסות – יוטלו עליו סנקציות. זאת אומרת שלהיות בחור ישיבה במדינת ישראל גורר אוטומטית סנקציות. זה לא צודק. זה – לא יכול. זה – אנחנו כיהודים במדינת ישראל לא יכולים להסכים לדבר כזה. אם אחמד טיבי היה מציע, או החברים שלו, הייתי מבין, אבל שאנחנו כיהודים נרצה להטיל סנקציות על מי שלומד תורה כדין במדינת ישראל? זה הזוי, זה מופרך, וזה לא יהיה. בואו נוריד את זה מהשולחן.
חשוב מאוד מאוד להסביר את זה לציבור, כי כשמדברים על סנקציות, מה הבן אדם חושב? חושב: מי שמפר את החוק.
אבל פה אומרים: לא, אתם גם תעמדו במכסות, ולא רק שאתם תעמדו במכסות, אתם, כל מי שלומד תורה – על זה שהוא לומד תורה, לא מספיק שהוא מקדיש את החיים שלו לזה, הוא גם ישלם על זה קנס, שלא יהיה לו רישיון ולא יוכל פה ולא יוכל שם.
אל תספרו לי על מילואימניקים, אל תספרו לי על אהבת הארץ ואל תספרו לי על דאגה לחיילים. אתם לא דואגים יותר ממני, ואתם לא עושים שירות יותר מאשר הצד הזה עושה, ותפסיקו כבר עם ההכפשות ההזויות האלה. בסוף מדובר במקרה אחד, כמו שחבר אחד של הסיעה שלכם היה מספיק ישר להגיד לי: האירוע פה הוא למוטט את הממסד החרדי. אתם רוצים לנצל את האירוע הזה כדי לפגוע בממסד החרדי. לא מעניין אתכם גיוס. הרי אתם רוצים ללכת לבחירות. שישה חודשים שיהיה כל הסיפור הזה של מערכת בחירות ועד שתוקם ממשלה. מה יהיה אז עם החטופים? או שזה בסדר? פתאום כל האבירים – איפה האנשים עם החולצות? אתם רוצים ללכת לבחירות ולגזור על החטופים שישה חודשים באפס התקדמות, זה כן. לא שירות אתם רוצים, לא חטופים אתם רוצים, לא שום אינטרס ישראלי אתם רוצים. אתם רוצים להפיל את הממשלה, ואני מאוד מקווה שאחיי החרדים מבינים את האירוע הזה. אני מאוד מקווה שאחיי החרדים שמעו את חבר הכנסת קריב, שרק לפני שבועיים דיבר על זה שהם יעלו לשלטון והם ילאימו את החינוך העצמאי. כן, אני יודע שאתם רוצים לקחת אותנו בחזרה לידי מפא"י. בעזרת השם, זה לא יקרה. תודה רבה.
393 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.