קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, לפני כחצי שעה שמעתם שאני הגבתי על דבריו של חבר הכנסת אלעזר שטרן. הסיבה – קודם כול, אני קיבלתי רשות גם לשתף ולדבר על שיחה שהייתה ביני לבין חבר כנסת ולדימיר בליאק. שנינו היינו במשלחת של IPU לפני חודשיים באוזבקיסטן. היו עוד חברי כנסת. באחת השיחות שלנו דיברנו על הכוח שיש למילים ועד כמה המילים פוגעות בילדים ובדור הצעיר. זו הייתה שיחה שלנו. אפילו בסוף אמרנו שאולי נביא את זה בכתב לחברי הכנסת. על איזה מילים דיברנו? האחת – השימוש במילה "שחור", והשנייה – השימוש במילים "גמגום" או "מגמגם". כשמשתמשים במילים "שחור" או "בשבת השחורה", מה שקרה ב-7 באוקטובר – אתם לא תאמינו כמה ילדים שהם בצבע העור שלי או של ילדיי מרגישים לא נוח. כי במילה "שחור" משתמשים לשלילה, לא לחיוב. גם חבר כנסת שטרן השתמש בזה לשלילה. זה פוגע. זה פוגע בילדים שמקשיבים ובילדים שצופים בנו. לזה התכוונתי.
גם המילה "גמגום". מה היה הפירוש? כשאנשים מדברים בטלוויזיה וכשמראיינים חבר כנסת או שר, אומרים: הוא לא עונה, הוא מגמגם. חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק, הסברת לי עד כמה הילדים נפגעים. חבריי, לזה התכוונתי, לא למשהו אחר. לכן, יש לנו אחריות. למילים יש משמעות. הילדים נפגעים. אנחנו צריכים לדעת לא להשתמש כשילדים לא מרגישים נוח. אם מישהו באמת לא ידע על המילים האלה, אז יש עוד מילים. לא רק המילים "שחור" או "גמגום", "מגמגם" או "מגמגמת" פוגעות, אלא יש הרבה. לכן, צריך לחשוב לפני שזורקים את המילים שפוגעות בילדים שלנו, בצעירים ובדור העתיד שלנו. יש לנו אחריות. אני לא ראיתי שמישהו השתמש בצבע שחור לחיוב. לא ראיתי. וגם לא שמעתי שמישהו שדיבר על ההוא שמגמגם, או על ההיא שמגמגמת, לטובה או לפרגון.
לכן, חבריי חברי הכנסת, אולי, כמו שתכננו באוזבקיסטן, שנינו נכתוב איזשהו מכתב בשביל חברי כנסת ואנשי הציבור. זו הייתה הכוונה שלי. תודה.
291 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.