קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את הצעת החוק אני מבקשת לומר מילים לזכרו של ידידי הטוב והאהוב מאוד מאוד חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר מיקי איתן, שאהבתי אותו אהבת נפש ממש. יש לי הכרת הטוב עצומה למיקי. כשעמד בראש שדולת ארץ ישראל, הגיע בגופו לחברון למנוע את פינוי היישוב. הוא היה מתיישב על כיסא מול לא משנה מי שאנחנו נפגשים איתו ואומר לו: שלום, אני חבר הכנסת מיכאל איתן. על הכיסא הזה יושבים איתי כל המצביעים שלי והם אומרים שאסור לפנות את חברון. הייתה לו מודעות עצומה למעמד שלו כחבר כנסת ויכולת פנטסטית לנצל אותו בכל דרך.
מיקי, האיש שחשף את סוכן השב"כ הפרובוקטור אבישי רביב, שאמר לי: אם לא הייתי בטוח בעצמי שאני ישר כסרגל ונקי ללא רבב, לא הייתי מעז לעשות זאת, אבל הוא באמת היה ישר כסרגל ונקי ללא רבב; מיקי, שתמך בהסכם חברון, אבל לא שקט ולא נח עד שווידא שלפי ההסכם הנכסים היהודיים בעיר האבות יהיו בניהול של מדינת ישראל ולא בניהול של הרשות הפלסטינית, ובכך בעצם היה בין אלה שאפשרו ליישוב היהודי בחברון להמשיך לגדול ולהתפתח גם אחרי ההסכם האומלל ההוא; מיקי, שתמך בהתנתקות אבל התנגד בכל תוקף, בכל ליבו, לאכיפת החוק הדרקונית ולהפרת זכויות המחאה של מתנגדיה. הוא פתח את ועדת החוקה לרווחה כדי לשמוע על הפרות הזכויות האלה, והקים אפילו קו חם לתלונות נגד האכיפה הזו, האכיפה הדרקונית, קו חם שפעל 24/7; מיקי, שיזם את חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות, מתוך שהוא ידע והכיר איזו אכיפה דרקונית הייתה כלפיהם, וגם כשהוא כבר היה שר בממשלה הגיע לכל דיון על החוק הזה כדי לוודא שהחוק הצודק הזה צולח את כל המשוכות וזוכה לתמיכה רחבה. חבר כנסת ישר וחד, אמיץ באופן בלתי רגיל, איש אמת, יצירתי, אכפתי, שידע לעשות בכל אחד מהכלים הפרלמנטריים את המקסימום האפשרי ואפילו מעבר לכך. למדתי ממיקי המון, ועד היום אני לומדת ממנו בלי סוף. יהיה זכרו ברוך.
ולך, אסף יקירנו, שכולנו כל כך אוהבים אותך ומכבדים אותך, ומוקירים את זכר בנך, מילות תנחומים: שהמקום ינחם אתכם וירפא את שברכם.
אני עוברת להצגת החוק. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, השירות הלאומי הוא נכס לאומי. הוא המסגרת הממלכתית שבאמצעותה מפעילה המדינה צעירות וצעירים שמסיבות שונות אינם משרתים בצה"ל ומכווינה אותם לתרומה ממשית לחברה ולמדינה בשלל תפקידים רבי משמעות והשפעה. בכל מקום ובכל תפקיד שאליו מגיעים המתנדבים והמתנדבות של השירות הלאומי-אזרחי, תרומתם מורגשת מאוד ואפילו קריטית. הצעת החוק שלפנינו מטרתה לאפשר לשירות הלאומי-אזרחי להיות עוד יותר אפקטיבי – לשפר את הכלים, להסיר את החסמים ולייצר עוד ועוד מסלולי התנדבות משמעותיים ורבי השפעה עבור המדינה שלנו.
הצעת החוק הזו מחזקת את השירות האזרחי בשלוש תכליות עיקריות: הראשונה – הרחבת מגוון התפקידים והמסגרות והתחומים שבהם ניתן לשרת, כדי לתת מענה אמיתי לצרכים הלאומים והחברתיים של המדינה; השנייה – שילוב טוב יותר של אוכלוסיות שנמצאות בשולי החברה בשירות הלאומי באופן שמאפשר להן ולהם תרומה ממשית והעצמה אישית; השלישית – הסרת חסמים ביורוקרטיים והבהרות נדרשות בשטח כדי לאפשר הפעלה טובה, מקצועית, שוויונית ורציפה של המערכת.
בהצעת החוק מפורטים התיקונים הבאים יחד עם התכליות שמאחוריהם: 1. הכרה בארבעת המוסדות הלאומיים – הסוכנות, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד וההסתדרות הציונית – כמפעילי שירות. מה המדינה מקבלת מכך? גופים ותיקים, יציבים, עם שליחות ציונית מוכחת, תשתיות קליטה מוכנות ויכולת פריסה ארצית ובין-לאומית. 2. הרחבת ההגדרה של רשות ציבורית כך שתכלול תאגידים שהוקמו בחוק. מה המדינה מקבלת? אפשרות להפעיל שירות גם בגופים ציבוריים שאינם משרדי ממשלה, ובכך להרחיב את טווח ההשפעה החברתית. 3. התאמת גיל השירות למתמודדי נפש עד גיל 27. זו, אגב, הצעת חוק ממשלתית שתצורף להצעת החוק הפרטית של חברתי חברת הכנסת וולדיגר, שעברה כבר בקריאה טרומית כאן במליאה. מה המדינה מקבלת? שילוב של אוכלוסייה שבעבר הושארה מחוץ למסגרת ודווקא יש לה פוטנציאל להשתלב, לתרום ולבנות חיים. לרוב, מחלות הנפש מתפתחות ומשתנות ולפעמים עוד לא מאובחנות עד גיל 24, שזה הגיל הקובע היום בחוק, ולכן טווח הגילים הוא קריטי בסוג המחלות ובהתמודדות איתן. לפעמים המתמודד אינו בשל להתנדב בתקופה זו, ולכן מוצע להעלות את גיל הזכאות להתנדבות לכלל מתמודדי הנפש בדומה לבוגרי מוסדות חינוך מיוחד ובכך לתת להם הזדמנות שווה כמו ליתר האזרחים להתנדב בשירות הלאומי או בהתנדבות קהילתית. התכלית של שיקום דרך עשייה וללא תלות היא תכלית חברתית יוצאת מן הכלל. אני בטוחה שכולכם תתמכו בה.
4. הבהרה כי תקופת הכשרה לפני תחילת השירות לא פוגעת ברציפות השירות. מה המדינה מקבלת מכך? רציפות תפקודית, ודאות במבנה השירות והפחתת תקלות טכניות שמעכבות קליטה ושיבוץ 5. אפשרות להפסיק שירות לתקופה ארוכה במצב חירום באישור. מה המדינה מקבלת? גמישות ניהולית בשעת משבר בלי לאבד את המתנדבים, שיכולים לחזור למסלול לאחר התאוששות. ראינו את זה במהלך המלחמה, כשהיו מתנדבים שנאלצו להפסיק את שירותם בשל נסיבות הקשורות למצב החירום, כמו למשל פינוי מביתם, טראומות קשות שהם חוו. בכך בעצם הצעת החוק תאפשר לשמור על רציפות השירות במקרים ייחודיים כאלה. כמובן שהכול תלוי באישור, ובמקרים ייחודיים בלבד.
6. שילוב הכשרה מקצועית או לימודים במהלך השירות לקבוצות יעד מתאימות. מה המדינה מקבלת? מתנדבים שמסיימים את השירות עם יכולת תעסוקתית. זה טוב לפרט וזה גם טוב למדינה. מתוך רצון לעודד התנדבות לשנה נוספת מוצע לאפשר הכשרה למתנדבים שנמצאים בשנה השנייה לשירותם. 7. הוספת תחומי שירות – חקלאות וטכנולוגיה. מה המדינה מקבלת? מענה לשני אתגרים אסטרטגיים. בחקלאות, תחום החקלאות הוא לא רק ענף כלכלי, אלא הוא נדבך יסודי בזהותנו הציונית. החקלאות מסמלת את ההתיישבות והפרחת השממה ומבטאת את הקשר העמוק שלנו לארץ. גם החוסן הלאומי שלנו תלוי בתחום החקלאות וביטחון המזון, ויש לו מקום בהעצמת הכלכלה הכפרית ובחיזוק הפריפריה. זה לא סוד שהחקלאים בישראל סובלים מאתגרים וקשיים רבים, במיוחד מאז 7 באוקטובר. שילוב החקלאות בשירות הלאומי הוא מהלך מתבקש שיתרום למדינה מכל הבחינות. בטכנולוגיה, כלים לשיפור השירות הציבורי ופיתוח מערכות לטובת הציבור.
8. פטור ממבחני סף למימון תקנים לעולים חדשים, לבני החברה הערבית ולמתנדבים מחו"ל, רק לאוכלוסיות האלה. עוד פעם אני אומרת: עולים חדשים, בני החברה הערבית ומתנדבים מחו"ל. מה המדינה מקבלת? היא מקבלת מעגל מתנדבים מגוון יותר בלי לעכב ביורוקרטית את מי שכבר רוצה לתרום. 9. הארכת תוקף ההכרה בגופים קיימים עד שנת 2027. מה מקבלת המדינה? היא מקבלת שירות פעיל ורציף גם בזמן שההסדרה הכוללת נמצאת בתהליך. לא עוצרים מערך שירות בגלל הליך הכרה שטרם הושלם. בשל מורכבות הבחינה, נדרש זמן נוסף להגיע למסקנות בדבר ניהול התחרות בין הגופים השונים. כלומר בסופו של יום יש לנו רצון לצמצם את מספר הגופים, אבל אנחנו רוצים לקחת לזה עוד קצת זמן.
החוק הזה מחזק את היכולת של המדינה להפעיל שירות רחב, ממוקד, תורם ומשולב למען המדינה. הוא לא ממציא מחדש את המסגרות, אלא הוא משפר את הכלים הקיימים, מסיר חסמים וממקסם את הפוטנציאל. על כן אני מבקשת את תמיכת הכנסת כולה בהצעת החוק. תודה רבה.
1,050 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.