קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברוכים הבאים, אורחינו ביציע. כולנו זוכרים כל דקה את אחינו החטופים בעזה ומחבקים את משפחות החללים.
אדוני היושב-ראש, יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית מציין את ערכיה, אומץ ליבה, נחישותה והצלחתה של האנושות במאבקה לחיים ולמוות כנגד אימפריית הרשע הנציונל-סוציאליסטית, ואת סיומן של 12 השנים הנוראות בתולדות האנושות – האנושות שידעה לאחד כוחות מבעד ליריבויות קשות. אנחנו, ואיתנו עשרות אלפי מוקדים ברחבי העולם, מתכנסים השבוע כדי לזכור, להוקיר ולהתחייב. לזכור את למעלה מ-70 מיליון הקורבנות, שמהם כ-50 מיליון אזרחים, ובהם שישה מיליון מבני עמנו. להוקיר את מאות מיליוני החיילים והמפקדים שהתגייסו כדי לשחרר את העולם מציפורני הגזענות והפשיזם המיליטריסטי. בין הלוחמים מיליון וחצי יהודים שלחמו בצבאות בעלות הברית.
משאת נפש וערכים נאצלים אינם די בעת מלחמה ברשע המצויד טכנולוגית, ולכן אנחנו שבים ומתחייבים: כל אימת שהשטן ירים את ראשו האנושי נהיה כאן, שם ובכל מקום כדי להשמיד את יכולותיו ובכדי להביא מזור ללפותים בציפורניו.
אכזריותה של המלחמה ההיא לא ידעה גבול. היא לא הייתה רק עימות צבאי, אלא מתקפה ישירה על עצם היופי שבגיוון האנושי, על חופש היצירה, על הכפפת המדע והטכנולוגיה לרווחת האדם באשר הוא. על כך נאבקו הלוחמים, ובשם חזון זה חלמו האזרחים על יקיצה מסיוט הנאציזם ושותפיו. היקף ההרס, מספר הקרבנות והשבר המוסרי שיצרה המלחמה טלטלו את העולם והותירו צלקת עמוקה בתודעה האנושית שהובילה לעידן הנשק הגרעיני.
אנחנו, שחונכנו על ברכי הזיכרון, יודעים היטב: רוע לא נעלם. הוא משנה צורה, מחליף סמלים, מדבר שפה אחרת, אבל הוא תמיד מכוון לאותה תוצאה: שלילת אנושיותו של הזולת. וביום הזה אנחנו מזכירים לעצמנו שהמאבק על דמותה של החברה האנושית, על זכויות האדם והלאומים, עדיין לא תם. יש בעולם מחשבות רשע, יש אימפריות של רוע ושנאת האחר. לא הגיע עידן המנוחה והנחלה. מולנו עומדים עדיין אויבים שמכריזים על רצונם להכרית את הישות הציונית. ניאבק בהם בנחישות, בחוכמה ובשיתוף פעולה עם דורשי טובתנו בעולם.
אנחנו מצדיעים היום לווטרנים, ללוחמים שהפכו חלק מהכוח שניצח את גרמניה הנאצית. גבורתם הייתה נדבך בתקומתנו. רוחם חייבת להישאר נר לרגלנו. לצד "לעולם לא עוד", המופנה כלפי חוץ, עלינו לומר גם: לא נהיה אדישים, לא נהיה קהי מוסר כלפי נורמות ההתנהגות שלנו כלפי הזר והשונה.
בימים שאנחנו עסוקים בפגיעה במבקשי נפשנו, מן הראוי שנפנה מבט על הדרך שבה העולם הדמוקרטי השיב את גרמניה ואת יפן למשפחת העמים בני התרבות. הבסיס היה כניעה ללא תנאי של משטרי הרשע, ובהמשך התגייס העולם בכדי לייצר תוכניות כלכליות, חינוכיות וקהילתיות שאפשרו את תחייתו של דור שמתנגד בכל ישותו לממלכות הרוע הפשיסטיות. מדינת ישראל נאבקת על קיומה מתוך אחריות שלא להיות קורבן, ומתוך מחויבות לנהל את מאבק האיתנים על קיומנו וביטחוננו ברוח מוסרית.
ביום הזה, מתוך הכרת תודה עמוקה לגיבורי העבר, נישא תפילה שגם אנחנו בדור הזה נשכיל לשתף פעולה עם בעלי בריתנו באזור ובעולם, בכדי שתוקמנה על סף ביתנו מסגרות חיים שתעסוקנה ברווחת תושביהן ולא במאבק חורמה בנו; שנזכור את העבר מבלי לוותר על התקווה; שנבטיח לילדינו ולנכדינו עתיד של חירות, של צדק, של ביטחון ושל שלום. תודה רבה.
474 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.