ציון יום ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אורחים ואורחות נכבדים ונכבדות, הסגל הדיפלומטי, שגרירים נכבדים, ניצולי שואה, אזרחי מדינת ישראל. היום הוא היום ה-585 ל-7 באוקטובר, ואנחנו מתפללים לשובם של 58 חטופים שנמצאים בשבי הנורא בידי חמאס.

היום אנחנו מציינים בכנסת את הניצחון על גרמניה הנאצית. השנה חגגנו 80 שנים לא רק של ניצחון צבאי, אלא של ניצחון רוח האדם על האופל, הזוועות והשנאה. בשנת 1924 קיבלה המפלגה הנאצית ייצוג ברייכסטאג, הפרלמנט הגרמני – רק 14 נבחרים. במערכת הבחירות בשנת 1930, הראשונה לאחר פרוץ המשבר הכלכלי הבין-לאומי, הנאצים זכו במפתיע ל-18.3% מן הקולות, וקיבלו 107 נבחרים ברייכסטאג. ביולי 1932, עם 230 נבחרים, היו הנאצים לסיעה הגדולה ביותר ולכוח פוליטי דומיננטי בגרמניה. כיבוש השלטון התבצע, אם כן, באורח דמוקרטי. נשיא גרמניה פאול הינדנבורג הטיל על היטלר את הרכבת הממשלה, וב-30 בינואר 1933 הגיע היטלר לכס השלטון.

בשנות השלושים של המאה ה-20 התגוררו בגרמניה כחצי מיליון יהודים, פחות מ-1% – 0.8% – מכלל האוכלוסייה. רובם ראו את עצמם פטריוטים נאמנים ומחוברים בשפתם ובתרבותם אל אורח החיים הגרמני. רבים מהם הצטיינו במדע, בספורט, באומנות, והיו יזמים מצליחים בענפי משק שונים בגרמניה. 24% מהאזרחים הגרמנים בפרס נובל היו ממוצא יהודי. עם זאת, המרת דת, נישואים מעורבים וירידה בריבוי הטבעי הניעו רבים בגרמניה ומחוצה לה להאמין שהיהודים עתידים להיעלם כליל מגרמניה. עם עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, ב-1933, הייתה האנטישמיות הגזענית למדיניות ולאידיאולוגיה הרשמית של המשטר הגרמני.

ב-1938 התחולל בגרמניה מסע מאורגן של הרס בתי הכנסת, מעצרים המוניים, הרס וביזה של עסקים בבעלות יהודית ורישום שיטתי של נכסים יהודיים, במטרה להפקיע אותם מאוחר יותר. לצד יהודים נרדפו גם בני קבוצות אחרות, כגון צוענים, להט"בים וחולי נפש, שנחשבו לאויבי הרייך.

אני מדגישה שהנאצים הגיעו לשלטון באופן דמוקרטי לחלוטין, וציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית מחזק אותנו ומוכיח שיש תקווה: תקווה שהצדק יתגבר על הרוע; תקווה שמנהיגים פוליטיים וחברתיים לא יישארו אדישים היום, ויזהו את מקור הרוע היום, ולא ייתנו לו לגיטימציה.

היסטוריה היא סיפור שאנחנו מספרים, מעבירים את המידע מדור לדור ומייצרים את הזיכרון הקולקטיבי. אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, צריכים לזכור מתי קמה המדינה – המדינה שלנו; מה קרה בעולם לפני ההכרזה על הקמת המדינה. אנחנו חייבים לזכור מי עצר את מכונת ההרס ומי כמעט הצליח לכבוש את העולם. מדינות בעלות הברית התמודדו מול גרמניה ושותפיה. אנחנו חייבים לזכור את מי שהביא את השחרור שעליו התפללו וחפצו יהודים בו יותר מכל.

נזכור ולא נשכח את מי שפתח את שערי אושוויץ ומחנות המוות האחרים, ואנחנו אסירי תודה לחיילי הצבא האדום של ברית המועצות – המעצמה הגדולה שקמה ונפלה במאה ה-20, המדינה שהשאירה מורשת וזיכרון על הניצחון של העם הסובייטי על הפשיזם. נזכור את הדגל האדום שהועלה על הגג של הרייכסטאג ב-1 במאי 1945, כסמל ניצחון על השלטון הנאצי ועל הפשיזם שעטף את אירופה.

יהודי ברית המועצות מכירים את 9 במאי כיום מיוחד, יום של גאווה, פטריוטיות וגבורה. עבור הניצחון במלחמת המולדת הגדולה שולם מחיר כבד: נהרגו 22 מיליון אזרחי ברית המועצות. היו בהם גם יהודים. בתקופת המלחמה, במלחמת העולם השנייה, כ-1.5 מיליון יהודים נלחמו כחיילים בצבאות מדינות בעלות הברית, וכחצי מיליון יהודים נלחמו בשורות הצבא האדום. כ-300,000 יהודים נפלו בקרבות ונהרגו כגיבורים.

אני מסיימת עוד מעט. בילדותי חיכיתי ל-9 במאי. חיכיתי ליום הזה. חיכיתי שסבא שלי ילבש את הז'קט עם עיטורי ההוקרה והמדליות ונצעד ביחד במצעד הניצחון ברחוב הראשי של העיר. חובתנו להזכיר ולזכור את הגבורה של הלוחמים ואת הסבל של האזרחים, ואת המחויבות שלנו להגן על ערכי חירות, צדק וכבוד האדם גם היום. (אומרת ברוסית: יום ניצחון שמח.)