קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, 500 ימים. פשוט לא נתפס. דווקא ביום הזה הממשלה והקואליציה מציגות את היחס שלהן לכנסת ישראל. עזבו את העניין שהם כבר לא מתייחסים לכלי הפרלמנטרי החשוב הזה, הצעת אי-אמון, אבל קצת כבוד – תבואו לכנסת, תכבדו את המשפחות, תריבו עם האופוזיציה. לא. מה אנחנו רואים? אולם ריק. זה היחס של הממשלה ושל הקואליציה כלפי הציבור, כלפי הכנסת – פשוט מצפצפים. מהמקפצה. ככה אתם מתנהגים, ככה אתם נראים. זאת הממשלה, ובזכות הממשלה הזאת 500 יום אנחנו לא מצליחים להחזיר את החטופים, 500 ימים חמאס ממשיך לשלוט בעזה, 500 ימים אתם לא מסוגלים לעשות דבר לטובת עם ישראל ומדינת ישראל.
שר האוצר, אני שומע אותך בכל שבוע. אתה כאילו נשלח על ידי הממשלה להגן על הממשלה, ולך אין תשובה מתי אתה מעביר תקציב, אז איזה מין שר אוצר אתה שאתה לא יודע מתי אתה מעביר תקציב. אם אתה לא מסוגל, אולי תחליף משרד – אל תהיה שר אוצר, אל תעשה מעצמך צחוק.
אבל מה שמעניין, שדווקא מ-20 בינואר, כאשר התחלף ממשל בארצות הברית, נשיא המעצמה הכי גדולה בעולם אומר לכם, לממשלת ישראל: תעשו. יש לכם גיבוי. גם פה אתם לא מסוגלים לקבל החלטה. לא מסוגלים. חשבתי להשתמש במילה, אבל אני אימנע. לא נעים לי להגיד מילה שמגדירה בדיוק בן אדם שאין לו שום יכולת לעשות את זה, בכל זאת, אני אכבד את הכנסת, אבל כך אתם נראים – שרים שלא מסוגלים לנהל את המשרדים שלהם, בוודאי ובוודאי מי שעומד בראשה.
עולה לפה ראש הממשלה פעם בכמה שבועות, פונה לאופוזיציה ואומר: אתם אחראים, אתם, בגללכם, בגללכם. אדוני ראש הממשלה, אתה 17 שנה ראש הממשלה, 11 פעמים הלכת לבחירות עם הקמפיין כיצד אתה מתמודד עם האיום האיראני, שמונה פעמים זכית בבחירות והרכבת ממשלה. ככל שאתה יותר בכיסא ראש הממשלה, ככה האיראנים התקרבו יותר לפצצה. אני רק לא מבין איך הציבור שלך פעם אחר פעם קונה את השטויות האלה שאתה מציג לאומה כולה. כל פעם אתה מספר שרק אתה מסוגל להתמודד עם האיום האיראני, ואנחנו מצאנו את עצמנו הכי קרובים לאיום האיראני אי פעם.
אני מסיים. חצי דקה. גם עכשיו, כאשר נשיא המעצמה העולמית אומר לך: ביבי, תעשה, אתה פשוט לא מסוגל לעשות.
ולסיום, אדוני היושב-ראש, נתת סיפור פה לנציגים של הסיעות, סיפור שלם. אנחנו מצביעים, אדוני היושב-ראש, על הצעת אי-אמון. אין היום שר בממשלה שמסוגל ללכת ברחוב ולהתמודד עם הציבור. הוא ישר מקבל קללות, כי הציבור, לא רק שהוא לא מאמין בממשלה הזאת, הציבור מזמן כבר סולד מכם. הציבור סולד מכם. לכו הביתה, ממשלה רופסת וכושלת.
397 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.