קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אני קודם כול סומך על כל הדברים שאמר הרמטכ"ל לשעבר חבר הכנסת גדי איזנקוט, שפיו וליבו שווים. גם כשהדברים נוקבים הם דברי אמת. אנחנו צריכים לעשות מעשה אמיץ ולגייס את כולם לצה"ל, להקים 80 ישיבות הסדר לחרדים – יש רק שמונה ישיבות הסדר. הייתה לי הזכות להיות מממן של הישיבות האלה. אם נקים 80 ישיבות הסדר, אנחנו נביא אלפי חרדים לצה"ל.
אני בדרך כלל לובש חולצה של חטוף ומספר את הסיפור שלו. היום אני לובש את החולצה של אוהד יהלומי, בן 50 מניר עוז. אבל אני רוצה לספר גם על הפגישה שהייתה לי עם קובי כלפון מדימונה, אבא של שגב, במוצאי שבת.
קובי וגלית, נכון. אבל קודם כול החולצה של אוהד. בבוקר הטבח הוא נחטף עם אשתו בת שבע, בנם איתן, בן 12 כשנחטף, ושתי בנותיהם, בנות עשר ושנה ושמונה חודשים. אוהד נפצע מירי מחבלים בעת שניסה להגן על דלת הממ"ד, ונותר תחילה בדירה בעת ששאר קרובי המשפחה הובלו לרצועה – איתן באופנוע אחד ובת שבע ובנותיה באחר. האם והבנות הצליחו להימלט כשהאופנוע שעליו הן הובלו לרצועה נפל, משום שכשהתקרבו בנסיעתם לגדר הגבול החוטפים זיהו טנק ישראלי ונבהלו. איתן נחטף לרצועה ושוחרר בעסקה הראשונה.
אוהד עבד ברשות הטבע והגנים במשך כ-18 שנה. לפני שהחל לעבוד ברשות הטבע והגנים אוהד עבד כמה שנים בבית ספר שדה שדה בוקר. בת שבע מספרת: אם יש מישהו שמכיר את המדבר והנגב, זה אוהד. גם במקומות הכי לא מוכרים הוא הכיר כל פינה. הוא תמיד נשאר סביב הטבע. מה שמשך אותו למדבר היה המרחבים והשקט. יש משהו במדבר, שהכול כל כך חשוף, שגורם לנפש שלך להיות חשופה. זה מאוד מאתגר, ואוהד אהב אתגרים ואוהב אתגרים. אוהד ידוע כאיש משפחה. הוא אוהב את הזמן עם הילדים והמשפחה. יש לו אהבה גדולה לבישול. הוא היה מכין קובה סלק, ובכל יום שלישי – עלי גפן. אוהד אדם כריזמטי, מוקף בעשרות חברי נפש ממעגלים שונים.
מה שעצוב, שאומרת בת שבע: "אין לנו שום ידיעה עליו. זה הכי גרוע. זה להיות על קרקע לא יציבה. אין לנו שום ודאות, וזה הופך את הבטן. אני לא רוצה לחשוב מה הזמן הזה עושה לחטופים. כל יום הוא עוד משקולת של ייאוש על הכתפיים. אני לא יכולה לתאר לעצמי איך הם שורדים את זה. אנחנו היינו רק יום בתופת, בתחושה שאף אחד לא בא להציל אותנו. מה הם מרגישים?"
"המראה האחרון שיש לאיתן ולשתי אחיותיו מאבא שלהם הוא – – – אוהד שרוע על הרצפה, פצוע ומדמם, לאחר שיצא מהממ"ד כדי להגן עלינו. כשלושה שבועות אחר כך הגיעה הידיעה שהוא חטוף, ומאז ינואר – דממת אלחוט. שום מידע. אבא נעלם. כל כך קרוב, אך רחוק שנות אור". אנחנו מתפללים שגם הוא ישוב.
אני רואה שהזמן שלי נגמר, אבל אני רוצה להגיד רק כמה מילים על המפגש שלי – –
– – עם קובי כלפון במוצאי שבת. קובי כלפון הוא איש דתי, מסורתי, איש דימונה, איש עמל, יזם. יחד עם גלית, הם הקימו בית, ויש להם את שגב, שהוא אח גדול, ויש לו אחות קטנה. וקובי – לא שמעו אותו הרבה בתקשורת, ולא שמעו אותו מתלהם.
כן, והבן שלהם רז, נכון. תודה רבה, מאיר. אתה משפחה שלהם, תודה שאתה פה. ואני גם – בפעם קודמת שמתי חולצה של שגב. פעם ראשונה פגשתי את קובי, ומה שהתרשמתי ממנו – אילו משפטים של ממלכתיות. הוא בא ואומר: אני הולך לכנסת, אני הולך לכולם, אני אומר להם: מה יש לכם? החטופים – זו מצווה מהתורה. אל תעשו את זה פוליטי. בואו נביא את החטופים – נמשיך להילחם באויבים שלנו. אמרתי לו: קולך צריך להישמע בכל מקום – קול של תבונה, קול של חוכמה, של איפוק, קול שמאחד.
אנחנו עומדים בצומת בדימונה לאות הזדהות עם שגב כלפון, אנשים מדימונה, אנשים מירוחם, משדה בוקר, מרביבים, מהערבה, כל שבוע במוצאי שבת. וכל העניין הוא שהם יהיו על ליבנו, שהם יהיו פה, שהם יהיו ברחוב, שנדע שלא הבאנו את החטופים. רוב האנשים עוברים בדרך מאילת, צופרים לנו צפירות אהדה. בודדים, חסרי חשיבה, אומרים לנו: רק ביבי, או משהו. ואנחנו אומרים להם: בואו, תעמדו איתנו, להביא את בן דימונה שגב כלפון, בלי פוליטיקה, בלי כלום.
אבל לשמוע את קובי ואת ההיגיון ואת המתינות ואת הקול שלו שאומר: בסך הכול זו מצווה. והוא אומר: אני יודע שהבן שלי – שלב ב'. תביאו את כולם. תביאו את שלב א', תביאו את שלב ב'. והוא הולך לחבר כנסת ועוד חבר כנסת, שר ועוד שר, ועושה עבודה בחוץ לארץ – ולא שמעת אותו בתקשורת, ושום מילה של מחלוקת. החטופים צריכים לאחד אותנו.
אני אמרתי לו: אתה יודע, מה שחשוב לי – שכשאנחנו בלי החטופים בבית העם מפולג על החטופים. אם נביא את החטופים, העם יהיה מאוחד במלחמה באויבים שלו. כשאנחנו לא מביאים את החטופים, זה מפלג אותנו מבפנים. כשאנחנו נביא את החטופים, הדבר הזה יוסר מסדר-היום הציבורי, וכולנו נלך לריב עם חמאס ולא להתווכח על חטופים.
763 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.