קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, אמרת עכשיו פה על הדוכן שהיית מזועזע ממראה השבויים החטופים שיצאו ביום שבת, כמו כולנו. מדינה שלמה לא הצליחה לנשום. אני רק לא מבין ממה היית מזועזע. הרי ידעת. ידעת שזה המצב שלהם. מערכת הביטחון אמרה פעם אחר פעם שזה המצב שלהם – בכלובים, מורעבים, שלדים. אתה ידעת.
אתה ידעת, אלא אם כן אתה שוב לא קורא דוחות מודיעין.
אתה ידעת. זה גם מידע גלוי. גופתו של הרש גולדברג-פולין שקלה 52 קילו במותו. ממה אתה מזועזע?
עדן ירושלמי שקלה 36 קילו במותה. ממה היית מזועזע? ממה אתה מופתע? אתה ידעת מה מצבם, אתה יודע מה מצבם.
אתה יודע שהאנשים האלה מתים כל רגע. מורעבים, בכלובים, בשרשראות, נרצחים כל יום מחדש. אתה יודע את זה. אתה לא מזועזע, אתה לא מופתע, זה לא מידע חדש, אתה יודע מה מצבם. ואתה זה שאמור לעשות משהו בעניין. לא ידעת שחמאס מפלצות וחיות אדם, וככה הם יתנהגו לחטופים שלנו? לא ראית את מה שכתוב בכל דוחות המודיעין על מצבם? לא ראית את דוח המודיעין על גופתו של הרש, על גופתה של עדן? לא שמעת את העדויות של כל מי שחזר משם ודיבר על מצבם של החטופים? כי הן כתובות. שום דבר במצבם של שלושת המוזלמנים, שלושת שלדי האדם שירדו בשבת מההליקופטר איננו הפתעה ואיננו מזעזע. אתה ידעת, כולכם ידעתם, כל הממשלה הזאת ידעה, כל הקבינט הזה ידע.
העולם שלכם התהפך. אתם יודעים שהם מתים שם, ובמקום למהר אתם מאיטים. במקום לזרז את התהליך, במקום לוותר על הפעימות ועל השלבים ועל העיכובים ועל המשחקים – לשלוח אותם לדוחה, להחזיר אותם מדוחה – במקום זה אתם רק מושכים זמן עוד ועוד. הם מתים שם, אדוני ראש הממשלה. הם הפכו לחטופים במשמרת שלך, ב-7 באוקטובר, בגלל דברים שאתה אשם בהם, והם מתים שם עכשיו, ואתה פתאום מזועזע שהם חזרו רזים? אין לך ממה להיות מזועזע, אתה ידעת. זה הופיע בחומר. זה נמצא בעדויות. לא אכפת לך שהם ימותו? לא מעניין אותך שהם ימותו?
בוא איתי, היום, מפה. אתם רוצים אחדות במדינת ישראל? אתם רוצים אחדות במדינת ישראל?
אתה רוצה אחדות במדינת ישראל, אדוני ראש הממשלה? אתה רוצה אחדות במדינת ישראל, אדוני ראש הממשלה? בוא איתי היום לכיכר. בוא מכאן. אימא של אלון אהל עושה לו היום יום הולדת בכיכר החטופים, הוא היום בן 24. הוא היום בן 24. אופיר כץ, אל תנסה להסב את תשומת הלב, ראש הממשלה צריך לדעת שהיום יום הולדתו ה-24 של אלון אהל, שפצוע בעיניו, שכבול בשרשראות, שיושב בכלוב, שרעב ורעב והופך להיות יותר ויותר רזה. ואימא שלו היום מארגנת לו יום הולדת טרגי בכיכר החטופים. אתה רוצה אחדות? בוא ניסע לשם ביחד. בוא נצא עכשיו מהבניין הזה, ניסע לשם ביחד אני ואתה, נראה להם שאכפת לכם. נראה להם שאתם מתעניינים בגורלם.
נראה להם שאתם לא החלטתם פשוט להשאיר אותם למות שם בגלל שיקולים פוליטיים.
הוא ימות. אתם לא מבינים שאלון אהל ימות? הוא ימות שם.
אם לא נעשה משהו הוא ימות שם, אדוני ראש הממשלה, ואתה עוד פעם תהיה מזועזע.
480 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.