קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, גברתי השרה, לצערי, שוב אנחנו עדים לניסיון מביש של הממשלה לברוח מהאמת. אתמול בישיבת הממשלה, ראש הממשלה סירב לאפשר לראש השב"כ להציג את עמדתו המקצועית בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את מחדלי 7 באוקטובר. הוא אפילו לא היה מוכן לשמוע. הוא פחד שמא תיאמר האמת. ראש הממשלה לא רצה להקשיב, בדיוק כפי שהוא לא הקשיב לאזהרות הדרגים המקצועיים לפני טבח 7 באוקטובר; בדיוק כפי שהוא סירב לפגוש את הרמטכ"ל בקיץ של שנת 2023 לסקירה ביטחונית. והתוצאה, לצערי, ידועה לכולנו.
אדוני היושב-ראש, מנהיגות אמיתית לא מפחדת מהאמת. מנהיגות אמיתית דורשת את האמת. היא מתייצבת מול הציבור. היא לומדת את הלקחים. היא פועלת כדי לתקן את הטעויות – אבל בממשלת 7 באוקטובר לא מחפשים אמת. בממשלת 7 באוקטובר מחפשים אליבי ולא מתמודדים עם המחדל; מחפשים למצוא את הדרך לטייח אותו. במקום להילחם בטרור, במחדלים הביטחוניים או אפילו בפשיעה שמשתוללת ברחובות, מנהלים בממשלה מלחמת הישרדות פוליטית יום אחרי יום.
ראינו זאת בעבר. ראינו את העדות המביכה של ראש הממשלה בוועדת החקירה לאסון מירון, כשהוא אמר שאם רק היו מושכים בדש מעילו, הוא היה עושה משהו. הוא רק שכח שהוא קיבל אזהרות בעל פה ובכתב על הסכנות בהר מירון, כולל ממי שהיום הוא שר בממשלתו – היה אז יושב-ראש ועדת הפנים – ממש בדיוק כפי שהוא קיבל כראש ממשלה בשנת 2016 דוח מיוחד משר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, שהזהיר מפני תוכניות חמאס, הזהיר מהתוכנית לפרוץ ולהשתלט על יישובים, ודרש לצאת למכת מנע מול חמאס. אבל ראש הממשלה סירב לשמוע. הוא בחר לקנות את השקט לטווח הקצר על חשבון ביטחון אזרחי ישראל לטווח הארוך, והלך להסדרה מול ארגון חמאס, במקום להכרעה. שום דבר לא נעשה, והמחיר ששילמה מדינת ישראל על הדחיינות ועל ההססנות כבד מנשוא. כך, אדוני היושב-ראש, תחת הנהגתו של ראש הממשלה נתניהו בפעם הראשונה מאז קום המדינה יישובים ישראליים נכבשו, צירי תנועה וצמתים מרכזיים נשלטו על ידי מחבלים, וטבח אכזרי התבצע בחפים מפשע: ילדים, נשים, גברים וזקנים. רצח, אונס, ביזה וחטיפה – והכול כי ההנהגה שהייתה אמורה לדאוג לביטחון כשלה במשימה הבסיסית ביותר שלה, במשימה לשמור על ביטחון אזרחי ישראל.
האמת הפשוטה היא שלא זו בלבד שעברנו את הטבח הנורא הזה, אלא שתחת הנהגת הממשלה הזאת בוצע טרנספר לאזרחים ישראלים מחבלי ארץ שלמים: מהגליל, מעוטף עזה, מבתים שעדיין נותרו ריקים בצפון ובדרום. אזרחים שנמצאים כבר 16 חודשים ללא בית וללא ודאות מתי הם בכלל יחזרו. האמת הפשוטה היא, אדוני היושב-ראש, שמאז 7 באוקטובר, במשך 16 חודשים, הממשלה הזאת לא הצליחה להביא למיגור חמאס, והותירה אותו ריבון ברצועה, בין היתר בזכות הזרמה בלתי פוסקת של דלק וציוד, שאפשרו לחמאס להמשיך ולפעול, עד כדי כך שגם על המזון – שחלקו נקנה בכספי משלם המיסים הישראלי – חמאס גובה מיסים ומבצר את שלטונו.
האמת הפשוטה היא, חברי הכנסת, ש-80 שנה אחרי שחרור אושוויץ, 80 שנה אחרי שנשבעה כל ההנהגה הישראלית לדורותיה: לעולם לא עוד – 80 שנה אחרי צפינו במראות של חטופים ישראלים חוזרים הביתה בתת-תזונה, במצב קשה, למציאות מחרידה שבה הם מגלים מי נותר בחיים ומי לא, אחרי שמשפחות שלמות נרצחו בטבח 7 באוקטובר.
האמת הפשוטה היא, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, שמנהיגות פירושה אחריות. אחריות אינה רק תארים וכיבודים; אחריות היא היכולת להודות בכשלים; אחריות היא היכולת לשאת בתוצאות ולתקן. אבל ראש הממשלה ושריו עושים הכול – הכול – כדי לברוח מאחריות. המלחמה שמנהל ראש הממשלה היא לא מול חמאס. מלחמת החורמה שהוא מנהל היא נגד ועדת החקירה הממלכתית. זה האיום הגדול ביותר מבחינתו על מדינת ישראל – לא שלטון החמאס, לא העובדה שהאיראנים קרובים לנשק גרעיני, רק הנושא: לא להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואליו מגייסים את כל הכוחות כולם.
אבל אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו, הציבור, לא ניתן לזה לקרות. האמת תצא לאור. היא תביא את הדין וחשבון שמדינת ישראל זקוקה לו כדי לעשות את התיקון. לנו אין אמון בממשלה הזאת. היא כשלה בכל ממד, והיא חייבת להתפטר. היא חייבת להתפטר לא רק בגלל מחדלי 7 באוקטובר; היא חייבת להתפטר בגלל כל מה שקרה מאז 7 באוקטובר; היא חייבת להתפטר בגלל שאחרי 16 חודשים, אחרי כל כך הרבה הרוגים ופצועים, עדיין חמאס נמצא בשלטון; היא חייבת להתפטר כי תחת הממשלה הזאת המשיכו להעביר סיגריות וציוד, אני לא יודע, קרואסונים, ומשאיות מלאות בכל טוב. למי? לחמאס. הממשלה הזאת חייבת להתפטר כי שר הביטחון של הממשלה הזאת כתב מייד אחרי טבח 7 באוקטובר, כשהוא היה אז עוד שר האנרגיה: לא תהיה יותר אף טיפת מים ולא יהיה חשמל. כמה זמן לקח לחמאס לחבר מחדש את החשמל? כמה זמן לקח עד שנכנסו המשאיות עם הדלק והציוד? הממשלה הזו חייבת ללכת הביתה כי היא נכשלה, וועדת החקירה הממלכתית חייבת לקום כדי שאפשר יהיה לתקן את הליקויים שנעשו על ידי הממשלה הזאת.
עכשיו, לצערי, אדוני היושב-ראש, בתוך העולם הכאוטי הזה, הממשלה הזאת גם מקדמת את החוק הנורא הזה שנקרא חוק ההשתמטות. זאת אומרת, לא די שאנחנו נמצאים במלחמה בכל החזיתות, לא די שחיילים עושים 200 ו-300 ימי מילואים, וכבר מכינים אותם לשנה הבאה, והם לא יודעים אם יהיה להם עסק, אם יישאר להם מקום עבודה, אם יהיה להם לאן לחזור. לצד זאת שהממשלה הזאת שולחת אותם לכל כך הרבה ימי מילואים, ביד השנייה היא מקדמת במהירות שיא פה בכנסת חוק שיפתור אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה משירות צבאי בכלל. אנחנו נמצאים במצב שבו כל אזרח במדינת ישראל חייב לאחוז בנשק, ומי שלא יכול לאחוז בנשק, כי הוא לא מתאים לצבא או שהצבא לא רוצה שהוא יחזיק נשק, יש מספיק מה לעשות בשירות הלאומי, בכוחות הביטחון האחרים: במשטרת ישראל, במערך הכיבוי, במגן דוד אדום, בבתי חולים. לא חסרות לנו משימות לאומיות.
לכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין לנו אמון בממשלה הזאת, ואני מצפה שגם הכנסת תודיע שאין לה יותר אמון בממשלת 7 באוקטובר.
902 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.