אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול איבדה העדה הדרוזית במדינת ישראל מנהיג גדול, חבר הכנסת לשעבר אמל נסראלדין אבו לוטפי, האיש והאגדה. אב שכול, סבא שכול, שאיבד את בנו ואת נכדו במלחמות ישראל. הוא הקים את יד לבנים הדרוזי, תמך, ליווה ועזר למשפחות השכולות הדרוזיות. עד יומו האחרון ליווה את המכינה הקדם-צבאית שהוא בעצמו הקים בדאלית אל-כרמל. אני הכרתי אותו באופן אישי. נפגשתי איתו פעמים רבות, תמיד כשהייתי צריך עצה וצריך משהו כדי לעשות למען העדה הדרוזית. בהיותו חבר כנסת, כאן בכנסת ישראל מטעם הליכוד, הוא עשה רבות למען העדה הדרוזית, ועשה רבות למען כל אוכלוסיית ישראל. תמיד מצאתי אצלו אוזן קשבת, עצה טובה, ואני אומר לכם, זו אבדה גדולה לכולם. שיהיה זכרו ברוך.
114 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.