קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי השרות והשרים, חברות וחברי הכנסת, ראש האופוזיציה, משפחות החטופים היקרות, מכובדיי, אנחנו אומנם בכנסת בהצבעת אי-אמון, אבל אני חוזר מוושינגטון, ושם היה אירוע כביר של הבעת אמון – –
– – הבעת אמון במדינת ישראל, הבעת אמון בצבא ההגנה לישראל והבעת אמון כבירה בממשלת ישראל.
לאורך שנותיי כראש הממשלה נפגשתי בבית הלבן 20 פעם עם נשיא ארצות הברית, אבל המפגש ההיסטורי עם הנשיא דונלד טראמפ – – –
לאורך שנותיי כראש הממשלה – – –
לאורך שנותיי כראש הממשלה נפגשתי 20 פעם עם נשיא ארצות הברית, אבל המפגש ההיסטורי עם הנשיא טראמפ היה החשוב ביותר, הידידותי ביותר והמשמעותי ביותר – –
– – שהיה לי אי פעם עם נשיא אמריקני. ואני מעריך שלא היה משמעותי ממנו לשום ראש ממשלה בישראל. זו הייתה פגישה חמה ואישית, שנמשכה חמש שעות.
ביקור ראשון של ראש מדינה – – –
(חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.)
זו הייתה פגישה חמה ואישית שנמשכה חמש שעות, ביקור ראשון של ראש מדינה בבית הלבן לאחר השבעתו של הנשיא טראמפ לכהונתו השנייה. ישראל מעולם לא הייתה חזקה כל כך, והברית בין ארצות הברית לישראל – –
– – מעולם לא הייתה איתנה כל כך.
לאחר תקופה מאתגרת, וצריך לומר זאת ביושר – תקופה מאוד מאתגרת – אנחנו רואים עין בעין עם ממשל ארצות הברית את הנושאים המהותיים – –
– – שעומדים על סדר-היום במזרח התיכון: מימוש כל מטרות המלחמה שלנו, לרבות חיסול חמאס, חיסול חמאס, השבת כל חטופינו הביתה – –
– – הבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל, החזרת תושבינו גם בדרום וגם בצפון בבטחה ליישוביהם, שאותם נשקם ואותם נפריח. יתר על כן – – –
יתר על כן – תקשיבו, חברי האופוזיציה, עכשיו זה מכוון אליכם. יתר על כן, הנשיא טראמפ – – –
קשה. קשה, קשה להם לשמוע. הם אוהבים לשמוע את ערוצי התעמולה, להדהד את תיבת ה-talking point שלהם. לא יכולים לשמוע עובדות. קשה להם. אז אני אומר: תתגברו, תשמעו, לא יזיק לכם, אולי תלמדו משהו.
אתם כל הזמן דיברתם. כל הזמן אתם דיברתם על דבר אחד: מה עם היום שאחרי? מה יהיה עם היום שאחרי? ובכן, קיבלתם את היום שאחרי. רק שזה לא היום שאחרי שאתם כל הזמן מטיפים לו בנרטיב אוסלו שכשל.
ואתם מסרבים ללמוד את הלקח. ובכן, הנשיא טראמפ – – –
(חברת הכנסת מיכל שיר סגמן יוצאת מאולם המליאה.)
הנשיא טראמפ הציג חזון חדש ומהפכני על היום שאחרי חמאס, כדי שבעזה לא תקום שוב מדינת טרור, ואני מוסיף: לא רק בעזה. אסור שהיא תקום בשום מקום בגבולותינו. ואנחנו, באופוזיציה, אתם באופוזיציה אמרתם: אין ברירה, חייבים להשיב את – לא את חמאס, סליחה – את הרש"פ. צריך להשיב את הרשות הפלסטינית.
אתם אמרתם פעם אחר פעם: אי-אפשר לנצח את חמאס – –
אם אין חזון, וכולם ידעו מה זה החזון: אתה, ראש הממשלה, גם אתה יודע, אין ברירה אלא לשים שם את הרשות הפלסטינית – –
– – את אותה רשות שמחנכת את ילדיה לאותה שנאה, משלמת לרוצחים – –
– – מציירת מפלצות אדם כגיבורים.
אבל אני חוזר מארצות הברית עם חזון אחר, חזון בלי חמאס ובלי רש"פ. לא אלה ולא אלה.
החזון של הנשיא טראמפ הוא חזון חדש, חזון יצירתי, חזון מהפכני, והוא נחוש להוציא אותו אל הפועל. דיברתם על היום שאחרי? קיבלתם את היום שאחרי. רק שהוא לא תואם את נרטיב אוסלו. ובדין הוא לא תואם אותו, כי אנחנו לא נחזור על הטעות הזאת פעם אחר פעם כמוכם.
הנשיא טראמפ וכל בכירי הממשל האמריקני שיבחו את ההחלטות שקיבלנו כדי לשבור את הציר האיראני, ממיגור חמאס דרך מתקפת הביפרים, חיסול מרבית מאגר הטילים והרקטות של חמאס – –
– – חיסול המערך התת-קרקעי של כוח רדואן, הרחקתו מגבולנו הצפוני, והפגיעה המשמעותית בהגנה האווירית של איראן.
אבל אני רוצה להגיד לכם על מה הם דיברו מעל הכול. מעל הכול ידידינו האמריקנים שיבחו את החיסול של רבי המרצחים הנייה, דף, סנוואר, וכמובן נסראללה.
כפי שצפינו, חיסולו של נסראללה שבר את ציר הרשע, והוא גם הביא כמובן לנפילת אסד. בו בזמן, השמדנו את מערך הנשק של צבא אסד, ותפסנו שטחים שולטים אל מול גולן. כל ההישגים הכבירים הללו היו עד לאחרונה חלומות בלתי נתפסים. ואכן, כל אלה שתוקפים אותי היום באמת לא תפסו זאת. צריך לומר את האמת: רובכם – לא כולכם, אבל רובכם – תמכתם בהפסקת המלחמה בשלב מוקדם מאוד – –
– – לפני הכניסה לרפיח, לפני תפיסת ציר פילדלפי, לפני כל ההישגים המזהירים שפירטתי כאן. ותארו לכם מה היה קורה לנו – – –
תארו מה היה קורה לנו אם הייתי נכנע לכם, באיזה מצב היינו – –
– – אם דף, סנוואר, נסראללה והציר האיראני במלוא עוזו ועוצמתו – – –
(חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.)
אם הייתי נכנע לכם, אם הייתי נכנע לך, אם הייתי נכנע לכם, לא היינו עומדים פה כחולמים, היינו עומדים פה כחלמאים. ואנחנו לא חלמאים, אנחנו יודעים מה זה ניצחון מוחלט, ולא נוותר עליו.
היה לנו ויכוח נוקב, ויכוח נוקב בקבינט.
הוויכוח היה, אחרי שנכנסנו לעזה, בניגוד לעצת הממשל האמריקני; אחרי שנכנסנו לעיר עזה, בניגוד להמלצות ידידינו; אחרי שנכנסנו לשיפא – בית חולים, איזה בית חולים – בניגוד לעצות; אחרי שנכנסנו לחאן יונס, שוב, בניגוד לעצות.
הועמדנו בפני דרישה אולטימטיבית של ארצות הברית.
הועמדנו בפני דרישה אולטימטיבית של ארצות הברית, והדרישה הייתה חד-משמעית: אל תיכנסו לרפיח.
של ארצות הברית. והדרישה אמרה: אם תיכנסו לארצות הברית, אתם תהיו לבד, ואנחנו נעצור את הנשק.
חברת הכנסת גוטליב, את כבר בקריאה שנייה, או-טו-טו שלישית.
הגיע בכיר מאוד בממשל האמריקני ואמר, חזר על המסר הזה, ואמרתי לו – לא אגיד את שמו המלא – אמרתי לו: טוני, אם אנחנו נהיה לבד, נילחם בציפורניים.
אבל אנחנו נכבוש את רפיח, ואנחנו נתפוס את ציר פילדלפי, ואנחנו נשלים את המלאכה, גם של שחרור כל חטופינו וגם את השמדת חמאס. ואכן עשינו את זה. יש לנו עוד עבודה, לא נוותר עליה.
יש המשך. האם להיכנס? מה עם הביפרים? צריך להגיד לאמריקנים. מה עם נסראללה? צריך להגיד לאמריקנים. כל הדברים – להגיד לאמריקנים. ואמרתי: אנחנו לא נגיד לאמריקנים. אנחנו נעשה את זה.
כי אני לא רוצה לקרוא על זה בוושינגטון פוסט או בניו יורק טיימס או לפני, כדי שזה לא יתבצע. ואנחנו עשינו את הדברים אחד לאחד. ורוב העם הבין בדיוק מדוע אני ורוב שרי הממשלה – לא כולם, רוב שרי הממשלה – התעקשנו על המשך המלחמה כדי להשיג את הניצחון המוחלט.
ועשינו זאת אל מול כל הלחצים מבית ומחוץ, אל מול כל ההפגנות, אל מול שטיפת המוח והנדסת התודעה של רוב ערוצי התקשורת, לילה-לילה, יום-יום, אבל אנחנו דבקנו בזה.
ואם כבר הזכרנו את ההפגנות, בוודאי ראיתם אתמול את הפרסומים על הכסף הענק – סכומים שהם באמת כמעט בלתי נתפסים – –
– – שזרמו לכאן ממפעלים זרים, כדי ללבות את הפגנות האופוזיציה – –
– – את המחאה "העממית והספונטנית".
באשר לחטופים, אני אספר לכם משהו שאתם לא יודעים. כבר בתחילת המלחמה, אני וחבריי בקבינט – קבינט המלחמה – שמענו מגורמים בצמרת הממסד הביטחוני שלנו שצריך להניח שלא נוכל להחזיר את החטופים, אולי לא נוכל להחזיר אפילו אחד מהם. אני גרסתי אחרת, אני פעלתי אחרת, אני נאבקתי עבור זה ואני נאבק עבור זה גם היום.
אריה דרעי מהנהן בראשו. אתה ישבת שם, אתה שמעת את הדברים. אני גרסתי – – –
אני גרסתי אחרת. אני חשבתי והאמנתי שהשילוב של גבורת לוחמינו בשדה הקרב וההתנהלות המושכלת והתקיפה שלנו בשדה המדיני, אני גרסתי שהשילוב הזה יביא – והוא אכן הביא עד כה – לשחרור הרוב המכריע של חטופינו. ואני נחוש להחזיר את כולם, את החיים והחללים כאחד. אבל כמובן שכשערוצי התעמולה לא מפסיקים להדהד את השקר הנורא שכאילו אני עצרתי את השחרור, השקר הופך לאמת.
כל בכירי הממשל האמריקני הקודם, והרי הם לא חשודים באהדה יתרה לי ולממשלה בראשותי, כל בכירי הממשל הקודם באמריקה אמרו במפורש שחמאס היה המכשול היחיד לעסקה לשחרור החטופים. ואני אגיד לכם גם למה: כי במשך חצי שנה הם פשוט סירבו להיכנס למשא ומתן. ועד שלא נכנסנו לרפיח, ועד שהם לא ראו כיצד התקווה שלהם, שתבוא הישועה מחיזבאללה או מאיראן – הם פשוט סירבו לנהל משא ומתן. ופתאום זה נסדק, בגלל העוצמה והתקיפות שהפגנו. אני הצעתי הצעה, זו הייתה הצעה שלי, והם בתחילה סירבו לה, אבל אחרי הלחץ הגובר, וגם התוספת האיתנה שקיבלנו מהנשיא טראמפ, הם נכנעו לעסקה שאני הבאתי ושאני הסכמתי לה, ולא אנחנו זזנו, אפילו בננומטר.
הם זזו, הם הסכימו לדברים שאנחנו רוצים.
אגב, הם רצו, והיו בינינו כאלה שגם רצו שנקבל את התכתיב שלהם, שנשחרר, תקשיבו טוב, 12 חטופים, 14 חטופים. ואני אמרתי: לא יהיה. לא יהיה. אנחנו נכפיל, נמקסם את מספר החטופים, ואלה שיצאו עכשיו יצאו כי התעקשנו על זה, כי אני התעקשתי על זה, ואני מתכוון להתעקש על כולם. זאת האמת, כל השאר זה שקר גס.
אמרתי לסמוטריץ' ולבן גביר, לכולם.
(חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם המליאה.)
חמאס אמר: 12, 14 לכל היותר. והיו כאלה שאמרו: אין ברירה, צריך להסכים. ואני אמרתי: לא, יש שם אנשים שקמלים, יש שם אנשים שאם לא נוציא אותם, לך תדע מה יקרה, ואנחנו חייבים להוציא אותם. ולכן הכפלנו – יותר מהכפלנו את מספר החטופים החיים שיוצאים, כי אנחנו התעקשנו, כי אני התעקשתי, ורוב חבריי תמכו בי. ועכשיו אני שומע את הנדסת התודעה הזאת מאנשים שתמכו ודרשו אפילו – לא יכלו לדרוש, כי הם לא מחליטים, אבל רצו והמליצו להיכנע לדבר הזה, ולא היינו מוכנים להיכנע.
ואני רוצה לומר עוד דבר. אנחנו כולנו הזדעזענו מהמראות הקשים של חטופינו ששוחררו בשבת האחרונה. מי שאחראי לכך ישלם על כך. מי שפוגע בחטופינו, דמו בראשו.
חברות וחברי הכנסת, אני מודה מעומק ליבי לנשיא טראמפ, שהוא שותף אמיתי למטרות המלחמה בעזה, וכמובן לשתי מטרות-על נוספות: להבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, שלאיראן אף פעם לא יהיה נשק גרעיני; ולהבטיח שישראל לא תהיה עוד מאוימת בגבולותיה – לא מלבנון, לא מסוריה וכמובן לא מעזה.
אחרי הביקור בארצות הברית אנחנו ניצבים בפתחו של עידן חדש. אני לא יכול לפרט את הכול, מטבע הדברים, אבל אני אומר בנחרצות: אנחנו בפתחה של תפנית היסטורית – –
– – ושל הזדמנויות היסטוריות. ארבע השנים הבאות של עבודה משותפת עם ממשל טראמפ הן פרק זמן שבו נוכל לבצר את כוחה ומעמדה של מדינת ישראל, לבצר אותה לדורות. רק במהלך השבוע שהייתי בוושינגטון הנשיא טראמפ ביטל את ההגבלות על משלוחי הנשק לישראל, הטיל סנקציות על בית הדין הפלילי בהאג, הוציא צווים נגד תומכי חמאס, והחל בצעדים לסגירת סוכנות הסיוע האמריקנית USAID, שבין היתר התערבה בסכומי עתק בפוליטיקה הישראלית, ונתנה תמיכה ישירה לחמאס.
שוחחתי עם בכירי החמאס על הצורך לבטל את החלטת הממשל הקודם על הגבלות יצוא שבבים מתקדמים למדינת ישראל. הם מתכוונים לעשות זאת, ועוד שוחחתי איתם, עם אילון מאסק, ואחר כך – –
– – עם משקיעי ענק על העמקת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית. אגב, כל הדיונים האלה – – –
כל הדיונים האלה היו ביום שישי עד כניסת השבת. בזה עסקתי שם – איך לבנות מחדש את ישראל כמעצמת-על בבינה המלאכותית, וזה בנוסף לפגישה בקונגרס עם יושב-ראש הקונגרס ג'ונסון ועם חברי קונגרס אחרים.
זה מה שעשיתי שם. ואתם עם הצעקות שלכם לא יכולים להסתיר את האמת. ביקור היסטורי, הישג היסטורי ועידן היסטורי לפנינו, אם רק נדע להתמיד ולעשות את הדבר הנכון, ולא לחזור על שגיאות העבר שלכם, אנשי אוסלו.
מה שצריך לעשות מבחינתכם זה לנצח בבחירות.
ואתם לא מנצחים בבחירות, כי התזה שאתם מביאים מתבררת פעם אחר פעם כשגויה, והתזה שאנחנו מביאים וגם מיישמים מתבררת לאורך זמן כנכונה. ואני מאמין שיחד, בעמידה משותפת של ארצות הברית וישראל אל מול אתגרי השעה, אנחנו נקדם מהלכים מרחיקי לכת שפירושם יותר עוצמה, יותר ביטחון, יותר שגשוג, ובהמשך גם יותר שלום.
אתם רשאים לנסות. אני תכף אדבר גם על זה. שאלת – אני אדבר על זה.
חברי הכנסת, אני רוצה לקחת אתכם לאחד הרגעים המרגשים ביותר בביקורי בארצות הברית. היינו בבית הלבן, מפגש העבודה היה יוצא מן הכלל, והשתתפו בו כל בכירי הממשל – גם רוביו היה, בשיחת ועידה מדרום אמריקה, שיחה מקודדת, כמובן. אחרי זה הייתה לנו ארוחת ערב נפלאה, אבל בין לבין הנשיא טראמפ הזמין אותי להיכנס לחדרו של הנשיא לינקולן, הנשיא הדגול, שהציל את ארצות הברית במלחמת האזרחים. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי שם – הייתי ב-20 ביקורים, אף פעם לא הייתי שם, בחדרו של האיש שהציל לא רק את ארצות הברית; הוא למעשה הציל את העולם החופשי. החדר הושאר שם בדיוק כפי שהיה ביום שלינקולן נרצח ב-1865. אני לא יודע אם רבים מכם יודעים זאת, אבל באותו יום שהוא נרצח המשאלה הכמעט-אחרונה שלו הייתה שהוא מבקש לבקר בירושלים. ואני חשבתי לעצמי, בחדר לינקולן, שאילו יכלו הקירות הללו לדבר, הם לבטח היו מהדהדים התלבטויות כבדות משקל והכרעות גורליות. יש שם העתק אחד ששמו, של נאום גטיסברג, כתב היד המקורי.
דורות ארוכים לפני זמנו של לינקולן נאבקנו באימפריות עצומות, שילמנו מחיר כבד, אבל רוחנו לא נשברה. כנגד כל הסיכויים חזרנו למולדתנו, הקמנו את מדינתנו, כוננו את צבאנו והעמקנו שורש בנחלת אבותינו. אבל צריך לומר גם שהעמקנו שורש בנחלת אבותינו, אבל סביבנו אנחנו נטועים במרחב פראי רוחש סכנות. מתקפת הטרור המחרידה ב-7 באוקטובר המחישה לאילו תהומות של רוע ואכזריות – –
– – אויבינו מסוגלים להגיע. אבל בניגוד לעבר הרחוק, וגם בניגוד לעבר הלא-כל-כך רחוק, מי שמניף עלינו את חרב ההשמדה סופג את נחת זרועה של מדינת ישראל. אנחנו מתקדמים, אנחנו מנצחים, אנחנו משנים את פני המזרח התיכון.
אבל המערכה עדיין לא הסתיימה. הישגים כבירים מאחורינו, ואתגרים כבירים לפנינו. אף אחד מאיתנו לא מתכוון לעצור לפני קו הסיום, ואיני יכול לשתף אתכם בכל הדיונים. המערכה טרם הסתיימה. עלינו להשלים את הכרעת החמאס. עלינו להבטיח את שאר מטרות המלחמה, לרבות החזרת כל חטופינו. עלינו להבטיח שמסביבנו אין איום קיומי על מדינת ישראל. אנחנו נמשיך הלאה בתנופה. אנחנו נעביר את תקציב המדינה. אנחנו נעביר חוק גיוס מאוזן, אחראי ושקול.
אנחנו נשלים את הניצחון, ונבטיח שמפירותיו ייהנו כל אזרחי ישראל. אבל אנחנו תמיד זוכרים, ואני תמיד זוכר, שהישגינו באים בזכות לוחמינו הגיבורים בצה"ל, במשטרת ישראל, בשב"כ, במוסד, בגופי הכבאות, הרפואה וההצלה ובקרב המתנדבים בעם, אזרחינו הנפלאים.
נכיר תודה עמוקה לבנינו ובנותינו הנופלים, אדירי הרוח והמעש, שחירפו נפשם למען כולנו. אני יודע את גודל כאבכם, המשפחות, אחיי ואחיותיי, בני המשפחות, משפחת השכול. אני מחבק אתכם עם רעייתי שרה, בהוקרת אמת, כפי שאנחנו מחבקים את משפחות החטופים, את השבים ארצה ואת פצועינו, שמשלמים מחיר כל כך כבד בגוף ובנפש.
חברות וחברי הכנסת, בעוד כמה ימים, בט"ו בשבט, ניטע שתילים רכים, עצים, חורשות לזכר מגיני המולדת. נעשה זאת בדרום, נעשה זאת בצפון, נעשה זאת בכל מקום. הנביא ישעיהו אומר כי כימי העץ ימי עמי. העצים שניטע יסמלו את עץ החיים של עמנו שיונק ממעיינות קדומים ושכיוונו תמיד מעלה. בעזרת השם נעשה, ובעזרת השם נצליח.
2,336 מילים של בנימין נתניהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.