קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז 472 ימים למלחמה, 94 חטופים וחטופות עדין מחכים שנחזיר אותם הביתה. אתמול לא נשארה עין יבשה מההתרגשות על שובן של אמילי, רומי ודורון, שחזרו הביתה אל חיק משפחותיהן, וגם שלאחר יותר מעשור הושבה גופתו של אורון שאול לקבורה. אבל מה קורה בפוליטיקה הדי-עלובה שלנו, בממשלה? אז בשעה טובה, השר בן גביר ומפלגת עוצמה יהודית התפטרו ועזבו את הקואליציה. הם התפטרו לא בגלל טבח 7 באוקטובר, לא בגלל הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לא בגלל הפשיעה הגואה, אובדן הביטחון האישי, בוודאי שלא בעקבות שיא בהרוגים בתאונות דרכים. אני רוצה לצטט ממכתב ההתפטרות העלוב של בן גביר: "העסקה המסוכנת שממשלת ישראל בראשותך אישרה הינה, לצערי העמוק, עסקת כניעה לטרור שחוצה את כל הקווים האידיאולוגיים האדומים – – – ניצחון מוחלט לטרור. כניעה לטרור משמעותה משוואה שהטרור משתלם" – כך כותב בן גביר – "היא מזמינה עוד ועוד טרור, עוד חטיפות, עוד רצח ועוד אונס – – – לא נהיה חלק מממשלה שמאשרת עסקת כניעה שכזו, בבחינת 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'".
אז כמה ערלות לב, איזה היגיון מעוות. מבחינת בן גביר, שרומי, דורון, אמילי ושאר החטופים החיים יישארו בידי החמאס. שהחטופים יינמקו בשבי, ימשיכו להיאנס, להירצח. 472 ימים שבן גביר שותף בממשלה שהפקירה את חיי אזרחיה בשבי. הוא מתגאה שטרפד שוב ושוב הסכם בזכות כוחו הפוליטי. בן גביר שוב ושוב השפיל וביזה את ממשלת ישראל, ובעיקר ביזה את העומד בראשה. ונתניהו? כשבן גביר מצביע נגד התקציב, נתניהו אומר לו: אני אוהב אותך. ובתגובה להתפטרות, נתניהו קורא לו לחזור בו, מקווה שאיתמר וחבריו יחזרו לשאת בנטל. כמה נמוך, וגם כמה סחיט וחלש.
עוצמה יהודית – עוצמה היא לקיחת אחריות, לדעת לקבל החלטות קשות, לשים את טובת המדינה לפני האינטרסים הפוליטיים. עוצמה היא להבין שחיי אדם הם לא קלף מיקוח, שהשבת חטופים היא צו מוסרי. ויהדות – היהדות היא זו שמקדשת פדיון שבויים, שאומרת "לא תעמד על דם רעך". יהדות של ערבות הדדית, חמלה ודאגה לכל אדם.
הקואליציה הקיצונית הזאת בהתפרקות. אז ברוך שפטרנו משר כושל, משיחי וכהניסטי, שהיה עסוק ברייטינג וספינים בתקשורת.
331 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.