קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני הנכבד, יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני דיברתי שלוש דקות בדיון שקדם על החשיבות של החזרת החטופים, ואנחנו מתפללים, בעזרת השם, שעד האחרון והאחרונה שבהם יחזרו. ונעשה הכול. ולכל אלה שמביעים ספק, אנחנו כאן – הם יהיו כאן. לא יהיה שום ניצחון, שום דבר טוב במדינה הזו, אם אנחנו לא נדאג שאחרון החטופים יחזור הביתה. אתמול כולנו התרגשנו, ובעזרת השם, אני מקווה שההתרגשות לא תעזוב אותנו, וכל יום נקבל עוד ועוד בשורה טובה, כדי שנחייך. מגיע לנו לחייך.
אדוני, אני היום ערכתי, באדיבותו של מיקי לוי, יושב-ראש ועדת הביקורת, כנס שאליו הגיעו אימהות ואנשים ממערכת החינוך החרדית בירושלים, ממערכת החינוך המפוקחת על ידי משרד החינוך. חילי, ידידי הטוב, תקשיב, אתה איש חינוך. נדהמתי עד כמה משרד החינוך, בהסכמה שבשתיקה ובידיעה מראש ובשיתוף פעולה, מסכים לכך, אדוני השר ביטון, שהאפליה והגזענות כנגד בנות ספרדיות בסמינרים תימשך. ולכל אלה שמכחישים את זה ולכל אלה שאומרים "לא היה ולא נברא" – הגיעו ההורים, התגלו הדוקומנטים, והסתבר שבחסות משרד החינוך יש אפליה נגד בנות מזרחיות, מרוקאיות במיוחד.
איך יושבים אנשי רישום ורושמים קודים כדי שחרפתם לא תתגלה, רושמים קודים, ובתי הספר, הסמינרים האשכנזיים, מחליטים על נומרוס קלאוזוס – לא להאמין. לא להאמין, כותבים על תלמידה, כשלא רוצים לקלוט אותה – מזהירים את אלה שרושמים, ואומרים: היא נראית אשכנזייה, אבל אל תטעו, היא חלבית – זה נכון, ביטון? אתה ממלא את פיך מים. היא חלבית, תיזהרו. על אחת הם אומרים: היא נראית אמריקנית, אבל היא לא, היא ספרדייה. ובשביל לסמן את הספרדים, הם כותבים ביד אחת – – –
עוד חצי דקה תקשיב, אני יודע שזה גורם להתנועע באי-נוחות. על אחת הם רושמים "ב"י" – היא ספרדייה מבית יוסף; על השנייה כותבים "הרמ"א" – רבי משה איסרליש – היא אשכנזייה. ומה שמפליא אותי – אתה, ביטון – שאתם לא מזדעקים על זה, שלא עומד דרעי כאן ואומר: דבר כזה לא יקרה. אני מסיים. אימא יושבת, צועקת ובוכה ומספרת מדם ליבה שהבת שלה ישבה שנה, תלמידה מצטיינת, אמרו לה: לפה את לא תיכנסי כי את מזרחית.
322 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.