קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אני הבנתי שיש פה שיטה, באמת – אפשר, בבקשה, להגביר? אני מדברת פה לתוך המיקרופון. תודה.
חבריי חברי הכנסת, אני הבנתי שיש כאן שיטה, שיטה של ממש: כל שבוע הצבעת אי-אמון; עם קשר לנושא, בלי קשר לנושא – השר דודי אמסלם הוא המשיב הלאומי בשם הממשלה. שאלתם את עצמכם למה? נראה לי שהשרים בתפקידם, אחד-אחד, כל כך מתביישים, אין להם תשובות – – –
תקשיב, גם בעניין אי-אמון הרבה פעמים אנחנו מעלים הצעות שקשורות לנושא מסוים, אתה מצפה שיעמוד שנייה אותו שר שקשור לנושא המסוים ויהיה מסוגל לתת לנו תשובות. כי מה שאנחנו שומעים כאן מדודי אמסלם הוא כל שבוע עוד רעל ועוד רעל: זה על האשכנזים מול מזרחים, זה על הדתיים מול חילונים, זה על שמאלנים בוגדים וזה על המשפחות וזה על האנרכיסטים ומה לא? רעל, רעל ורעל.
וזאת השיטה. השיטה היא פשוט לשים כמה שיותר רעל כדי שאולי, אולי הציבור הישראלי לא יבין איזה כישלון, איזה כישלון הממשלה הזו בניהול המלחמה. אתם הממשלה הכי גרועה שמדינת ישראל יכלה לבקש בעת הזו, בעת של משבר ביטחוני, משבר כלכלי, משבר חברתי ומשבר פנימי. הכי גרועה. ואם אתם לא מוכנים להכיר בזה, בטח מבחינה ביטחונית – אנחנו שומעים פה את דודי אמסלם שבוע אחר שבוע בא וממציא תירוצים למה המערכה הצבאית כושלת, וכל פעם זה בתירוץ של מישהו אחר. מנקים מעצמם את האשמה הזו.
אז בואו נפרוט שנייה את הכישלונות האדירים, קודם כול, שהממשלה הזו נחלה: ההחלטה הראשונה שהייתה כישלון אדיר של הממשלה הזאת הייתה בעצם לא לצאת, כפי שגלנט אמר בהתחלה, למלחמה גם מול לבנון וגם מול חמאס, כדי להגן על היישובים בצפון. זה אומר שאתם פיניתם את האוכלוסייה, ובגללכם חיזבאללה כבש את הצפון. אתם, החלטה שלכם. לא כשהמשחתות פה, לא כשיש לנו גיבוי בין-לאומי, לא כשיש לנו כוח צבאי – דחיתם את זה כי לא צריך להתמודד עם זה עכשיו, וזה הכניס אותנו היום לבור הרבה יותר גדול.
כשאתם החלטתם לעבור בתמרון משלב ב' לשלב ג', גם שם אתם כשלתם. אתם הוצאתם את הצבא והוצאתם כוחות מתוך עזה. המשמעות של זה, של כישלון ההחלטה הזו ומה שהיא יצרה, הייתה בעצם להאריך את המערכה הנוכחית במקום מארבעה שבועות – שאולי אז, עם כל הכוח הצבאי היינו יכולים לסיים את המערכה בעזה – –
– – למצב של עוד שישה חודשים קדימה שאנחנו עדיין תקועים שם ועדיין לא ניצחנו את חמאס.
375 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.