ממשלה שפוגעת בצה"ל כצבא העם

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אני אשתדל לדבר יותר קצר. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לפנות מעל בימה זו, כשאני שומע את הקולות מצרפת, את הדאגה – שומע אותה כבר בתקופה האחרונה ובימים האחרונים ביתר שאת – ואני רוצה לומר ליהודי צרפת, הגם שחשוב לנו שאנטישמיות לא תהיה בשום מקום אחר בעולם, בטח לא במדינות מערביות, בטח לא אצל בנות בריתנו: מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי כולו ומדינת ישראל מזמינה אתכם כאן לבוא הביתה, לשוב הביתה. אנחנו נשמח שתגיעו לכאן. אנחנו עמלים כל הזמן לשפר את תוכניות הקליטה, ואנחנו נתכנס עוד בימים הקרובים כדי לשפר עוד את תוכניות הקליטה. ובאמת הגדיל לעשות השר אלקין ופירט מקצת הפעולות – סליחה, השר לשעבר – שעשינו במשרד. הציג אותן בזווית מאוד מסוימת, אבל אני בהחלט גאה בצוות המשרד שלי, במנכ"ל, על הובלה של תהליכים מרתקים. הגענו למשרד – ויש לי הערכה רבה לקודמיי בתפקידי – אבל אני חושב שריעננו, הסרנו הרבה אבק, קידמנו הרבה נושאים, ופה אני רוצה לפרגן לצוות משרד העלייה והקליטה על העבודה.

וכן, השר אלקין, בסוף אותנו לימדו שההחלטות הקשות הן על מה מוותרים, בניית סדרי העדיפויות, ובסוף אתה צריך לייעל את המערכת. אז עברית – עברית, כידוע, לא חונה במשרד העלייה והקליטה; עברית חונה במשרד החינוך. היה משבר לגבי שכר המורים במשרד החינוך, ואנחנו תיווכנו את המאמצים של משרד האוצר יחד עם משרד החינוך כדי להכניס את אולפני העברית לאופק חדש. העלות השנתית של זה היא 20 מיליון שקלים. ובאמת, את מי היה מביך יותר אם לא אותי לפגוש עולים שאומרים שהם ממתינים לאולפני עברית חצי שנה?

אבל לא השארנו רק את העניין הזה. חלק מהדברים, צריך לומר בישרות, אלה תוכניות שהתחילו על ידי קודמיי, למשל, קמפוס IL – שגם קמפוס IL נכנס למסגרת לימודי העברית. צריך לספר לכם מה זה עשה? מה עשה קמפוס IL בלימודי הפסיכומטרי? איך הוא שינה את השוק? איך הוא שבר את השוק אל מול החברות הפרטיות? והכנסנו עוד חברות נוספות שמלמדות למידה קהילתית באמצעות און-ליין. יצרנו תחרות. הכנסנו את הרשויות המקומיות גם כן. ייצרנו רפורמה שלמה רחבה בעברית. כל זה היה לאחר שחיזקנו את האולפנים הממשלתיים. אז יש מנעד רחב ללימודי עברית. אנחנו נמשיך לחזק את לימודי העברית גם בחו"ל, כי אנחנו מוצאים בכלי הזה כלי מעודד עלייה, ואנחנו ניקח את הדברים הטובים שעשו קודמינו ואנחנו נשפר עוד את הדברים האחרים.

נכון, בשנתיים האחרונות הוצאנו 40 מיליון ש"ח ו-60 מיליון ש"ח כפתרון, כפעולה דחופה מיידית ללימודי העברית, שלא היה להם מענה. אז הוצאנו עשרות מיליוני כספים. והיו, אתם יודעים, בעלי עניין – אני לא שופט אותם, אבל אני לא נושא ונותן עם אנשים, בטח שמרוויחים המון כסף. הם נפגשו עם הדרגים המקצועיים אצלי במשרד, והם גם עשו קמפיין תקשורתי שהכפיש – שמו את התמונות שלי באפור-שחור בכל המגזר הציוני-דתי, והם גם עתרו לבג"ץ, ולקחו משרד עורכי דין טוב, והם מחקו את העתירה שלהם השבוע. חברים, אנחנו עובדים אצל עם ישראל. אני לא עובד אצל אנשי עסקים כאלה ולא אצל אנשי עסקים אחרים. חסכנו עשרות מיליונים, ואין המתנה של חצי שנה ללימודי עברית.

אותו דבר, השר אלקין, עצה טובה שלך קיבלתי, שאת שכר הדירה, שהוא היה יעיל במידה כזאת, מסוימת, בשנתיים הראשונות – כי זה היה 800, 600, ובשנה השלישית, הרביעית והחמישית, אנשים כבר לא השתמשו בזה בכלל והאוצר היה מרוויח כסף – אני ביקשתי בדיוני התקציב הראשונים, לקדם את הרפורמה הזו. שלחו אותי לעשות עבודת מטה. אמרתי שיש דברים שלא צריך בהם עבודת מטה, ואפשר להסדיר את זה באצבע על רגל אחת.

עשינו עבודת מטה עם חברה מקצועית והבאנו שינוי. נכון, רציתי להכניס לזה את כל הארץ, אבל צריך לומר בישרוּת שמי ששוכר דירה ב-14,000 שקלים בתל אביב, אז 800 שקלים – אנחנו נותנים לו את זה עדיין, לא עצרנו את זה, אבל זאת לא הבשורה הגדולה שלו. אבל מי ששוכר דירה בכרמיאל, יוקנעם, באר שבע, אריאל, ב-4,000 שקלים, ב-3,700 שקלים, והוא מקבל 2,000 שקלים שכר דירה, זה שכר דירה משמעותי. אני יודע שרבים ניסו לקדם את הרפורמה הזו. לא בזכותי, נוצר מצב, נוצרה סיטואציה, הצלחנו לקדם את הרפורמה המשמעותית הזו, ואנחנו נמשיך להרחיב אותה. וזו הרפורמה בדיור.

אז דיברנו על הרפורמה בעברית, דיברנו על הרפורמה בדיור – בואו נדבר על תוכניות הסטודנטים. בנינו השנה 27 תוכניות לסטודנטים עם האוניברסיטאות תל אביב, העברית, הטכניון, אריאל, מכון לב – כנראה שכחתי עוד כמה, איתכם הסליחה – באר שבע, שנתיים ראשונות בשפת האם, עם תנאי קבלה שונים מתנאי הקבלה האחרים, עם תמיכה, מעטפת קהילתית, לקהילת הסטודנטים. הגדרנו יעד. אנחנו היום עומדים בנתוני ההרשמה של קרוב ל-80%; עברנו את ה-70% בנתוני ההרשמה לתוכניות הסטודנטים; שכר דירה של 1,500 שקלים לכל סטודנט.

באנו לעבוד, באנו לשנות, באנו ליעל, באנו לשפר. באנו לשפר. קידמנו תוכנית גיור. הכנסנו את תוכנית הגיור – הכנסנו את נתיב, שעד היום היה רק בצה"ל. התייעצתי על זה גם עם חבריי מהאופוזיציה – התייעצתי על זה עם חבר הכנסת שטרן, עם עודד פורר, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה. יחד עם מערך הגיור הבנו שיש צורך אמיתי. אנחנו מבינים, כולם מכירים את האתגר של הגיור. קידמנו תוכנית חדשה, חדשנית, יחד עם הסוכנות היהודית; הכנסנו את נתיב לתוכניות הסוכנות לגיור.

השנה גיירנו 70 – רק שנייה, רק שנייה. לא צריך לזלזל בזה.

מתן, גם אתה היית חי"רניק פעם, אבל כל מסע קטן מתחיל בצעדים קטנים ומשמעותיים. היה חשוב להצליח – היה חשוב להצליח, כי אם היינו חוטפים על זה בכיוון אחר ושלילי, אז אנחנו יודעים מה היה קורה עם זה. התוכנית הזאת תגדל, ואנשים מגיעים לזה מתוך בחירה, ואנחנו נגדיל אותה ונכפיל אותה, בעזרת השם, בשנה הבאה. חברים, זה דבר משמעותי. גם מותר לברך על דברים חיוביים.

רופאים – הקמנו יחידה, בשיתוף עם משרד הבריאות, שהתפקיד שלה לעסוק בקליטת רופאים. בחרנו את ד"ר אפרת אפללו ממשרד הבריאות. הקמנו אגף שלם שהתפקיד שלו לעסוק בעליית רופאים. גייסנו לזה תקציב – כן, משרד הבריאות, "נפש בנפש", אנחנו. לראשונה היה יריד רופאים עולים בפריז, ואנחנו נמשיך כך. אנחנו קבענו יעד לשנה הבאה להגיע ל-200.

השנה אני מניח שהמספרים לא יהיו גדולים כל כך, אבל אני לא רוצה לענות סתם. יכול להיות – לדעתי זה עשרות. אבל כן, אנחנו בונים, אנחנו עושים.

חברים, אני רוצה להגיד כך. קודם כול, אמרתי – ובטח נמצאת פה השרה פנינה תמנו שטה – יש לי הערכה רבה לקודמיי. אני מתכוון להציג תהליכים, צעדים, שייצרו נורמות וייצרו סטנדרטים להמשך. אם השנה אנחנו מדברים על 27 תוכניות לצעירים, ואנחנו מכירים את האתגרים בקמפוסים, בשנה הבאה יהיו 60 תוכניות כאלה ובשנה אחר כך – 90. אנחנו רוצים להצליח. אותו דבר עם רופאים; אותו דבר עם הגיור. אנחנו חושבים בגדול, עושים בקטן, והקטן הזה הוא משמעותי.

הקמנו מערך ליווי – נכון, זה לא מתאים לכל האזורים, באזורים יותר מסוימים. אנחנו מתמקדים בנתוני פתיחת התיקים, כי "נפש בנפש" מכסה את צפון אמריקה, ועדיין אנחנו לא שוקלים – הקמנו מערך עובדים שמדבר על 15 עובדים שנמצאים על הקו ישראל–צרפת, ישראל–בריטניה, שהתכלית שלהם זה ללוות את האנשים ולהתמודד עם בעיות הביורוקרטיה. זה קורה, וזה עובד, וזה יוצר אמון, וזה מצליח, ונמשיך לעשות את זה.

אני חשבתי שיהיה נכון כן להתעסק ולבנות תשתיות לעידוד עלייה מהמערב. חשבתי את זה לפני שהתחילה המלחמה, לפני – אנטישמיות כבר הייתה, אבל לפני שהתגברה.

רק שנייה, סליחה. קודם כול, אני לא מתיימר לומר שאני אשפיע על הגלים הגדולים. אתם יודעים, גלים גדולים זה תוצאה של כלכלה, תוצאה של אנטישמיות, תוצאה של מלחמות. אנחנו כן יכולים לייצב נורמות, לייצב סטנדרטים ולשפר ולטייב, וזה מה שאנחנו עושים.

אז נגענו בדיור – רפורמה משמעותית. לדעתי, היו לפחות שלושה שרים שרצו לקדם אותה. נגענו לא רק בדיור אלא גם בגיור.

שנייה, תנו לי לסכם. לא רק בדיור אלא גם בגיור; נגענו בתוכניות סטודנטים, שזה כולל שכר דירה, מעטפת קהילתית, תוכניות לשפות, תנאי קבלה; נגענו ברופאים; נגענו במערך ליווי. זהו, נראה לי בסדר לשנה הקרובה, ואני מקווה שבשנה הבאה נצליח לעשות יותר. חזקו ואמצו.