קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי אני מבקשת להביע תנחומים למשפחתו של רס"מ מחמד אלאטרש, גשש צה"ל, אב ל-13 ילדים, שהיום התבשרנו בבשורה המרה על הירצחו, על מותו ב-7 באוקטובר, ועל כך שגופתו נמצאת בשבי חמאס. ואני מבקשת בשם הממשלה ובשם כל העם בישראל להביע תנחומים למשפחתו ולהביע מחויבות להשיב אותו לקבורה כאן בארץ. אז בזה צריך לפתוח.
אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, לפני שאתייחס לנושא שלנו, שזה נושא המילואים, לדבר אל חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שלא מתבייש, למרות שהוא ראש האופוזיציה בוועדת הכספים – אני לא טועה, נכון? לא מתבייש – מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים – לא מתבייש להפגין אחד מן השניים: או בורות תהומית, בורות תהומית בכל מה שנוגע להעברות כספים בוועדת הכספים, או שקרנות פתולוגית, אחד מן השניים. ואני רוצה לפנות ליועצת המשפטית לכנסת, שיושבת כאן איתנו. גברתי היועצת המשפטית, אני מציעה לעשות השתלמות לחברי ועדת הכספים, לפחות אלה מן האופוזיציה, על מנת שיבינו במה הם עוסקים כשהם מעבירים כספים, ומה בעצם המונחים שמגיעים לפתחם. כי יכול להיות – אני רוצה לדון את חבר הכנסת בליאק לכף זכות ולומר שכנראה הוא לוקה בבורות ולא חלילה בשקרנות פתולוגית.
ובכן, חבר הכנסת בליאק, כאשר מגיע אליך תקציב שמוכתר בכותרת "עודפים בתקציב", אז המשמעות היא שמדובר על תקציב שוועדת הכספים של הכנסת כבר אישרה אותו. אישרה אותו. ואתה יודע מה? היא אישרה אותו במקרה שלנו פעמיים: פעם אחת היא אישרה את התקציב המלא שהיה מגיע למשרדי, כשחשבנו שלא תהיה – לא ידענו שתהיה מלחמה, ואז בסעיפים הללו היו 637 מיליון שקל; לאחר מכן התקציב הזה, במסגרת הקיצוצים בתקציב 2023, קוצץ ביותר מחצי.
אני, חבר הכנסת בליאק, למדתי במגמה הומנית, אבל אפילו אני יודעת ש-302 מיליון שקל זה פחות מחצי מ-637 מיליון שקל שהיו קודם. בכל זאת, אתה עמדת גם על הבמה הזו וגם בוועדת הכספים ואמרת שאני קיבלתי תוספת של 302 מיליון שקל. תוספת. אני לא יודעת אם אתה פשוט לא מבין או אתה משקר במצח נחושה, אני באמת לא יודעת, אבל אני יודעת שהיו מונחים לפניך ניירות שלא אני כתבתי אותם, לא אני כתבתי אותם – פקידי האוצר כתבו אותם, פקידי הכנסת, יועמ"ש הכנסת כתב אותם, יועמ"ש ועדת הכספים – וכתוב בהם בפירוש שזה קיצוץ של יותר מחצי. ואתה צועק וזועק כאילו קיבלתי כאן עוד 300 מיליון שקל.
איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש, חבר הכנסת בליאק, להונות את הציבור בצורה כזאת, או להפגין בורות איומה שכזאת? לאחר מכן אתה טוען שוב ושוב ושוב שהכספים האלה נועדו לציבור המצביעים שלי. ובכן, חבר הכנסת בליאק, הכספים האלה הולכים לגרעיני משימה. האם אתה יודע מהם גרעיני משימה? מי הציבור שנמצא בהם? האם זה ציבור ימני בלבד, דתי בלבד, אולי שמא יש שם גם גרעינים מהשמאל, ואפילו מהשמאל היותר-קיצוני?
אולי יש שם גרעינים של דרוזים? אולי יש שם גרעינים מכל הקשת הפוליטית? רגע, הבן אדם מכפיש אותי באופן שיטתי. אותו הדבר לגבי המכינות, שהן מכל הקשת הפוליטית. אותו דבר לגבי – – –
אותו הדבר לגבי היישובים שהחטיבה להתיישבות מממנת – –
– – והיא מממנת, החטיבה להתיישבות, את כל יישובי הדרום, כולל כל יישובי העוטף העקורים, את כל יישובי הצפון. אין לי שם כל כך הרבה מצביעים, אתה יכול ללכת ולבדוק, ואתה גם מוזמן ללכת ולשאול אותם איזה יחס הם מקבלים ממני ומהחטיבה להתיישבות. אבל למה לא לשקר אם אפשר? ועכשיו כשהכול מובא אליך בפעם השלישית כעודפי תקציב, ואתה אמור לדעת שזה תקציב שכבר אושר וכבר חויב, אתה ממשיך לשקר במצח נחושה. מילא לחברי הכנסת – לציבור.
עכשיו, אני רוצה לומר עוד דבר אחד. אני מבינה, עליזה, שאת מאוד רוצה שאני ארד. הבנתי, הבנתי. אנחנו עוסקים כאן בהעלאת גיל הפטור לחיילי מילואים. אני רוצה מהמקום הזה, מהבמה הזו, להצדיע לילדים שלי, לכלות שלי הגיבורות, לחתנים שלי, לבנות שלי הגיבורות. עד עכשיו הגענו יחד במשפחה ל-1,269 ימי מילואים. חלקם מתנדבים מעבר לגיל הפטור, אדוני היושב-ראש, ואני בטוחה שיש כאן עוד רבים כאלה. ואני רוצה לומר, כולם צריכים לשאת בנטל הזה, וכולם, בעזרת השם, יישאו בנטל הזה. כי הנטל הזה הוא זכות עצומה, הוא בנפשנו, כי רק כך נציל את עצמנו מהמצב שבו אנחנו נמצאים. ואני מצדיעה מכאן לכל חיילי המילואים ולכל נשותיהם הגיבורות. תודה.
660 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.