הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27) (העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות קיבלתי טלפון מעומרי – אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה מכיר אותו. הוא אמר לי: קינלי, יש בעיה, אנחנו מקימים עוד גדוד. אמרתי לו: מה זאת אומרת? הוא אומר: אנחנו מקימים גדוד חדש בצה"ל. אמרתי: מאיפה? הוא אומר לי: נכון כל הוותיקים בגיל שלנו 40 עד 60? התגייסנו. אמרתי: מה אתם, שלושה, ארבעה? הוא אומר לי: קינלי – – –

כל הכבוד לך. אתה מבין? הוא אומר לי: קינלי, אנחנו לא שלושה ואנחנו לא ארבעה, אנחנו 400. 400 מתנדבים מהחטיבה מייצרים עוד גדוד של צה"ל. עכשיו, אני הולך לגלות לכם סוד, חבריי – היום הוא התפרסם, אז כבר אפשר לדבר עליו בגלוי, הוא מסתובב כבר כמה ימים, אז הוא לא באמת סוד: צה"ל מקים אוגדה חדשה, אוגדה 96. היא מורכבת ברובה מיוצאי יחידות שקיבלו פטור בגלל גיל ומתנדבים. אוגדה, אוגדה של מתנדבים, אנשים ששירתו איתי 20 ו-30 שנה והחליטו שזה לא מספיק – "עת צרה היא ליעקב", השרה סטרוק, "ממנה יִוָּשֵׁע". הם מתנדבים בגיל 40, 50 ו-60.

ואז מובא החוק העלוב הזה, תסלחו לי באמת, חוק עלוב, שמציע לדחות את גיל הפטור בשנה. באמת, עליבות כזאת. התקשר אליי היועץ שלי נועם, זה כבר החודש השישי שלו במילואים מתחילת המלחמה, חודש שישי, הוא אומר לי: קינלי, לא צריך אותו, חוק מיותר. למה חוק מיותר? מי שמתנדב בגיל 40 ו-50 יתנדב גם בלעדיו; מי שלא רוצה להתנדב, אנחנו לא נכריח אותו בגלל שהארכתם לנו בעוד שנה. זה לא עובד ככה במילואים. אבל לא, חברים, אין בושה, אין גיוס חדש. הבושה מתה, והכי עצוב – הבושה מתה בשם התורה.

היום הרב תמיר גרנות, תלמיד חכם, ראש ישיבה, אב שכול ובעברו גם לוחם, היה בוועדת חוץ וביטחון. אני אקריא משהו מהפסוקים שהוא הקריא, מתוך דברים כ"ט. הוא פנה לציבור החרדי, ומה הוא אמר? "והיה בשמעו את דברי האלה הזאת", השרה סטרוק, "והתברך בלבבו לֵאמֹר: שלום יהיה לי כי בִּשְׁרִרוּת לבי אלך למען סְפוֹת הרווה את הצמאה. לא יֹאבֶה השם סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל הָאָלָה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים". הוא פנה לאחינו המשתמשים בשם ה' כדי לפטור את עצמם מהגיוס – הם אומרים: שלום יהיה לי – אני לא צריך לשרת. יש דרוזים, יש אחרים, יש את אלה שיתנדבו בגיל 60 – "לא יֹאבֶה ה' סלוח לו". הבושה מתה.