קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים וכן גם סגנית מזכיר הכנסת, בעוד שעה או שעתיים ייכנסו חברי הכנסת החרדים, ולקריאת שמם הם יתמכו בחוק. זו תהיה באמת הפארסה הנוראה של הימים האחרונים. יקראו בשמותיהם.
אנחנו נתנגד לחוק, כי אנחנו מבינים שקרה משהו ב-7 באוקטובר; אנחנו מבינים שיש עכשיו דיון מרתוני בוועדת החוץ והביטחון; אנחנו מבינים שצה"ל בא ודורש שינוי. אבל יש אנשים בכנסת, אחיי החרדים, שאצלם השגרה היא אורח החיים: לא התגייסנו, לא נתגייס. לא משנה מה תעשו ולא משנה מה צריך – לא נתגייס. יבואו כל מיני נציגים שלהם, בוודאי כל החברים שלי מוועדת החוץ והביטחון, האנשים הטובים מכל קצוות הבית שיושבים שם, ויראו כל מיני שתדלנים שמספרים לנו על הפוש הגדול בזמן האחרון וכמה חרדים מתגייסים, וכדאי שתשתקו, כי אתם רק מפריעים להם להתגייס.
ואני לא מאמין, לא מאמין באיזו מדינה אנחנו. וגם כשאני נשמע שקט, אני סוער בתוך-תוכי, האמינו לי. אתמול מדבר איתי בני ואומר לי: אחרי חצי שנה הגדוד שלי נקרא – חצי שנה, אנשי עסקים, חבר'ה עם משפחות – הגדוד שלי נקרא לעוד פעילות. והוא מתלבט איתי ואומר לי: אבא, אמרו לי שאני יכול להשתחרר, אבל אני לא יכול. והוא בונה את אחד ממרכזי הקניות הגדולים ביותר בארץ. הוא אומר לי: אבל אני לא יכול. מה, הם ילכו ואני לא?
ואני שואל: האם את השאלה הזאת שואל צעיר חרדי? אתם יודעים מה? יכול מאוד להיות שהוא שואל. אבל המנהיגות שלו אומרת לו: שלא תעז לחשוב על זה.
ואני אומר לכם, כל מי שיושב בבית הזה, כל מי שיושב בבית הזה: טלו קורה מבין עיניכם. המנהיגות הפוליטית החרדית תעשה הכול כדי שהם לא יתגייסו. אין שום דין ודברים. אין שום הסכמות – אני מפסיק – רק ימשיכו עם המשפט הנורא הזה שאומר: אנחנו נמות ולא נתגייס; שימותו אלה שמתגייסים. צר לי עליכם, אחיי החרדים. אבל אני מאוד מקווה שבתפילות הפרסונליות שלכם עם הקדוש ברוך הוא אתם מבקשים סליחה על זה. תודה.
305 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.