קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מצליח להבין את הממשלה הזאת. אמרנו, הממשלה הכי גרועה מקום המדינה עד היום; אני חושב שזה לא מספיק. מביאים חוק להעלאת גיל הפטור ממילואים, אותם מילואימניקים שב-7 לאוקטובר נהרו למילואים, נלחמו, חלקם עשו יותר מ-200 יום מילואים, וחלקם אחרי צו ראשון וצו שני של מילואים, וחלקם כבר קיבל צו שלישי. ואני מכיר הרבה כאלה מבני העדה הדרוזית – עזבו בית, משפחה, ילדים, עבודה, עסקים, חלקם, העסקים שלהם קרסו, אבל המשיכו לשרת ולתת למען המדינה.
מצד אחר, הממשלה הזאת מקדמת חוק השתמטות משירות צבאי. אני לא רואה בשירות הצבאי חובה. השירות הצבאי הוא זכות לכל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל – זהו בעיניי שירות צבאי. אבל איך יכולה אותה ממשלה להעמיס עוד על אותם אנשי מילואים שנתנו את הכול ולבוא להגיד להם: לא, לא בגיל הזה אתם תקבלו את הפטור, נוסיף לכם, כי חסר לנו כוח אדם, ומצד שני מקודם חוק הפטור, חוק ההשתמטות משירות צבאי?
ואני אומר לכם כחבר כנסת שבא מהמגזר הדרוזי, וכולם יודעים מה אחוז הגיוס במגזר הדרוזי – אחוז מאוד גבוה – ועם הכול, לא מקבלים כלום מהזכויות שמגיעות לנו. אבל בנקודה אחת אנחנו לא מתווכחים – בנושא של גיוס לצה"ל. בנושא של השמירה על ביטחון מדינת ישראל, בנושא הזה אנחנו לא מתווכחים כעדה הדרוזית, לא מסתכלים לא על הזכויות ולא על החובות ולא מסתכלים על שום דבר; מסתכלים על הדבר העיקרי – לתת, לשרת ולתרום ולשמור על ביטחונה של מדינת ישראל. אבל אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות מצב כזה שמצד אחד כל החוק הזה מקודם כאן על אותם אנשים, על אותם אנשים שבאמת, חלק מהם, נהרסו להם משפחות, ומצד שני, בוועדת חוץ וביטחון מקודם חוק ההשתמטות. תודה רבה.
269 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.