תודה רבה, אדוני היושב-ראש. איפה ראש הממשלה?
אז אני לא רוצה להתחלף, כי יש דברים שאני רוצה לומר לאוזניו.
אני פשוט רוצה לנאום אליו. אתה רוצה לשים מישהו אחר במקומי?
למה הסכמתי להחליף? את מי הסכמתי להחליף?
אז שהיא תעלה.
אי-אפשר לתת לה לעלות?
להירגע.
אל תיתן להם להפריע.
תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. אדוני ראש הממשלה – –
– – אם יורשה לי, אני רוצה דווקא להצטרף לקולות שלא תומכים בך. אני חושבת שאתה בהחלט לא ממלכתי, ואני רוצה לתת לך שיעור קצר בממלכתיות, אדוני ראש הממשלה. ממלכתיות זה לשבת בקבינט ולהעביר בעורק ראשי לערוץ 12 לאוזני עם ישראל ולאוזני אויבינו מה קורה בתוך הקבינט – זוהי ממלכתיות; ממלכתיות זה לסתום את הפה כשהתקשורת מזניקה נרטיב שאין גרוע ממנו היום בציבוריות הישראלית: שראש הממשלה משאיר חטופים למות ולהיאנס בכוונה תחילה. זה ממלכתי, אדוני ראש הממשלה. לסתום את הפה, לדעת מה קורה בקבינט, לדעת את האמת, לדעת עם מה אתה מתמודד ולשתוק כשהתקשורת קורעת אותך לגזרים, לסתום את הפה ולא לצאת ולומר את האמת – זוהי ממלכתיות, אדוני ראש הממשלה; ממלכתיות היא לנטוש את הספינה כששעת צרה היא ליעקב, כשיש לנו שבע חזיתות, בגלל שהסקרים מראים לכם שאתם יורדים.
ממלכתיות אמיתית, אדוני ראש הממשלה, זה לא לצלם סרטונים נגד הממשל האמריקאי, לא משנה שהסרטון הזה כנראה הציל את המלחמה הבאה; לא משנה שהסרטון הזה, כנראה – היום אנחנו שומעים – – –
היום אנחנו שומעים ש-50% ממשלוחי הנשק היו מעוכבים. 50%.
וראש הממשלה הלא-ממלכתי הזה – –
– – אלף פעם ניסה בחדרים ובחדרי-חדרים, בחדרים סגורים, ניסה ודפק על שולחנות. אבל כשהוא הבין שהחזית בצפון הולכת לקום וליפול על תחמושת, הוא עשה את הדבר הלא-ממלכתי, והביא את הממשל האמריקאי לכף ידו. יומיים אחרי זה, כשהוא, הלא-ממלכתי, ידע להבין מה הפער בין דעת הקהל האמריקאית לבין הממשל, שמתכונן לבחירות, ובדיוק לטריז הזה הוא נכנס והצליח לגרום לאמריקאים לצאת בהצהרה תוך יומיים: כשתהיה החזית בצפון – –
– – אנחנו נשלח את כל הנשק הנחוץ.
אדוני ראש הממשלה, חוסר הממלכתיות הזו כנראה הציל נפשות רבות, כנראה הציל את המלחמה. אני יכולה להבין מה זה להיות ראש ממשלה של מדינה שכל העולם נגדה, שהולכת לקרב בצפון, כנראה אחד הגדולים אם לא הגדול והעקוב מדם, כשאין לך את התחמושת. אבל אתה, אדוני ראש הממשלה, קיבלת עגבניות רקובות על המהלך הזה – "מכיוון שהוא לא ממלכתי", מכיוון שתקשורת שלמה שתתה לך את הדם עם קשית. אתה עושה את זה כדי להתחנף לבייס פה, אתה עושה את זה כי אתה מסתכסך עם הממשל הדמוקרטי שם, אלף סיפורים – רק לא הסיפור האמיתי. והסיפור האמיתי הוא שאתה פשוט לא ממלכתי, אדוני ראש הממשלה.
זה גם מאוד לא ממלכתי מצידך, אדוני ראש הממשלה, לא להסכים להסכם מדיני – הסכם מדיני עם הרשות הפלסטינית, שעל פי הסקרים, למעלה מ-80% מתוכה בעד הטבח ולמעלה מ-80% מתוכה בעד סנוואר, שהפך לצלאח א-דין. אלה האנשים שבאופן ממלכתי צריך לתת להם את המפתחות בעזה, כדי שעזה תהפוך ליהודה ושומרון וחמאס all over the place, מחריש דרך כפר סבא עד מודיעין ועזה – זה ממלכתי. תלמד להיות ממלכתי, אדוני ראש הממשלה, להיות האיש היחיד עם האצבע על הסכר, שנייה לפני שאנשים שרוצים למלא את תפקידך מוכנים לתת מדינה פלסטינית לחמאס – –
– – כאילו לא היה 7 באוקטובר. זה לא ממלכתי לעמוד לבד נגד הזרם, אדוני ראש הממשלה.
עוד פחות ממלכתי, אדוני ראש הממשלה, זה לחייך באמצע המליאה. יש פה אופוזיציה שלמה ששמונה חודשים אף אחד בה מעולם לא חייך, מעולם לא. גם לא שתה קפה, גם לא דיבר שיחה. כולם פה, בעיקר גנץ, הולכים אבלים וחפויי ראש ולא מחייכים – –
– – אבל כשאתה מחייך, אדוני ראש הממשלה, באים אליך באופן ממלכתי מאוד, ואומרים לך שכשקצין העיר דופק בדלת – אתה מחייך.
עכשיו אני רוצה להגיד משהו על הקמפיין הזה – –
– – על השילוב המעניין הזה בין קיטש לרוע. מי שהולך לכיוון הזה, אין לו כאב אמיתי, הוא אטום לכאב אמיתי. אבל לאיש הזה שיושב שם – יש; האיש הזה שיושב שם יודע שכול מהו. בוקר עד ערב הוא חי את השכול של אחיו – –
– – וזה שאתם סותמים את הפה מול ההסתה הבלתי-נתפסת, האיומה נגדו – אתם הממלכתיים, פשוט לדיראון עולם.
אני אסיים ככה, אדוני ראש הממשלה.
משפט לסיום, גברתי.
משפט לסיום, גברתי.
אני מבקשת לסיים. אדוני ראש הממשלה, עת צרה היא ליעקב, ובעת הזאת כובד כל העולם נמצא על כתפך ואתה נלחם לבד, כשכל החזיתות מולך. כך נראה אדם שנמצא בשליחות אמיתית. כך נראה מנהיג. יש לך שבע חזיתות לנצח, אבל האמת היא שאתה לא לבד. לפני מה שנראה כמו עידנים, עמדתי על ארגז הפוך באמצע כיכר בפתח תקווה והבטחתי לך שלעולם, לעולם לא תצעד לבד. I am a woman of my word. אני ועוד רבים וטובים רואים מה אתה עובר, ואני פה כדי לחזק אותך. לך בכוחך זה, והושע את עם ישראל. תודה.
763 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.