ראש הממשלה מוביל ממשלה כושלת: כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה

אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי וחברות הכנסת, ראש הממשלה, אני רוצה להזכיר לך, כמו שכולנו מזכירים לך כל יום, כל דקה, כל שעה: יש עדיין 120 חטופים וחטופות בעזה. 120 חטופים וחטופות במשמרת שלך, אדוני ראש הממשלה, עדיין מחכים להחלטה שלך. אנחנו מפצירים בך: לך, עשה עסקה. אין לאנשים האלה שום מחיר. הם נמקים שם. הם מתים שם. גם אלה שחושבים אחרת, דבר אחד ראו לנגד עיניכם: אם אנחנו יכולים להציל נפש אחת, הצלנו עולם ומלואו. אין להם מחיר. חייבים להחזיר אותם הביתה, אדוני ראש הממשלה. ותפסיק לשחק עם הרגשות שלהם. זה לא הוגן לפגוש אותם בבוקר ולהגיד להם שאתה מחויב, ובערב לתת נאום שבו אתה מדבר על חלקיות עסקה. אסור לך לעשות את זה. חמלה של מנהיג היא הדבר הבולט ביותר. אל תתקע להם אצבע בעין. אם אתה חושב – תגיד להם את האמת, ואל תתפתל ואל תשקר.

רק בשבוע שעבר הוצאת סרטון לפני הכניסה לממשלה ואמרת – פנית לראשי הסיעות ואמרת להם, הפצרת בהם: אל תתעסקו בפוליטיקה קטנה. אמרת להם שזו לא השעה, שמדובר בזמן גורלי עבור המדינה, ושאתה מצפה מכל אחד מהם להבין את גודל האחריות של כל אחד כלפי המדינה. לא עברו כמה ימים, והינה, אתמול, בפתח ישיבת הממשלה, מול אותם ראשי סיעה שביקשת מהם לא לעשות פוליטיקה קטנה, בחרת לעשות פוליטיקה עוד יותר קטנה, ועוד על חשבון מי? על חשבון ארצות הברית. מה יש לך עם ביידן? מה יש לך איתו? זאת מדינה שעוזרת לנו עם בני הברית שלנו. אם אתה כועס עליהם, תסגור את זה בחדרי-חדרים. למה צריך לייצר משברים מול ארצות הברית? למה? מי עושה את זה בשעת מלחמה, כשאנחנו נמצאים מול אתגרים גדולים מאוד?

כן, אנחנו צריכים להגיב לחיזבאללה, ואנחנו צריכים את האמריקאים, ואנחנו גם צריכים להכיר להם תודה על מה שהם עשו עד היום. אז במקום זה אתה יוצר דמון שלא קיים כדי שתגיד לבן שלך: אתם רואים, רק אני יכול לאמריקאים. אני לא ראיתי אותך אומר את זה לחמאס ולחיזבאללה, אז אתה גיבור על הידידים שלנו.

ולכן אני אומר לכם, חברי הכנסת מהליכוד, אני שומע אתכם, אני שומע את הקולות. כן, אתם נמצאים בכת, אתם במפלגה. תשמיעו את הקול שלכם. יש עכשיו – – –

תפסיק, תפסיק, תפסיק.

חבל לי עליך שאתה מתחיל את החיים הפוליטיים בזה שאתה צריך לצעוק מהספסלים האחוריים. תן לי – – –

תן לי לדבר, ותגיד מה שאתה רוצה.

הוא הפריע לי.

שקלים, שקלים.

אני אגיד משפט אחד. צר לי – אני ותיק כאן בכנסת. גם כשהייתי חדש לא עמדתי בספסלים – –

– – לא עמדתי בספסלים האחוריים ופלטתי שטויות.

אתה מכבד אותי? אז תן לי להגיד עוד משפט.

חבר הכנסת – – –

חצי דקה, חצי דקה.

אני אגיד משפט אחרון. אני עומד מאחורי דבריי ואני אומר אותם מתוך כאב. אין פה אף אחד שבשעה הקשה הזאת של המדינה מרגיש נוח שהוא עומד ונוזף בראש הממשלה שלו. אין לנו ברירה. הדבר הנכון הוא לעמוד כאן ולהטיח בראש הממשלה את הדברים הקשים ביותר שהוא עושה ולעמוד על זה שיתקנו את זה. המדינה הזאת יקרה לי ולך, וצריך לשמור עליה. האמריקאים הם לא האויבים שלנו.