קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברותיי וחבריי לכנסת, חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, אני מקשיב לדברים שאתה אומר בתקופה האחרונה. אני רוצה לומר לך משהו עקרוני – קח טיפ אישי לדיונים מהסוג הזה שיש כאן עכשיו, ושאתם יוזמים מדי פעם בימי שני: מי שצועק "כישלון, כישלון" ורוצה שיאמינו לו, רוצה שהציבור יאמין לו, צמוד לצעקות צריך להציע פתרון טוב אלטרנטיבי. אחרת הצעקות שלך כאן על כישלון ביטחוני – הן יהיו כמו ההוא שצעק "זאב, זאב" וכשבא הזאב האמיתי – ומסביבנו יש הרבה זאבים – אף אחד כבר לא קנה את האזהרות שלו.
ולמה? במקרה הטוב הוא נתפס כסתם צעקן שלא מבין בזאבים, לא יודע לזהות את הסכנות ולכן אין עניין להקשיב לו, ובמקרה הפחות-טוב, מי שלא מציע חלופה טובה, הציבור מגיע למסקנה שמה שמעניין אותו הוא לא הנושא אלא הכיסא; לא איך באמת מתמודדים עם זאבים אלא איך הופכים אחים לזאבים, איך רק משסים ומפלגים, איך משתמשים במצוקות האמיתיות של האזרחים כדי להתרווח בכיסאות סביב הממשלה.
ואת המניפולציות הללו, יוראי, אתם עושים תוך כדי המלחמה – –
– – תוך כדי מלחמה, במלחמה. ואתה, חבר הכנסת לפיד, שהיית ראש ממשלה, בוודאי אמור להכיר את הנתונים של המלחמה.
בבית הזה בכלל לא היו צריכים להיות לא קואליציה ולא אופוזיציה. האופוזיציה היחידה מאז 7 באוקטובר – היחידה, כמו שאמר בזמנו ראש הממשלה בגין – היא האופוזיציה של כולנו, שבה חברים האויבים המרים שלנו בכל האזור, שחיילינו מקיזים דם בקרבות מולם.
אבל אני אומר, אתם בחרתם להיות אופוזיציה בעת הזאת – לפחות תציבו אלטרנטיבה ראויה למה שאתם מגדירים כישלון. אני חייב לומר לך, הרושם שלי – אני שומע אותך ואת חבר הכנסת גנץ. אתם אומרים: זה כישלון ביטחוני. ומה אתם מציעים? תבוסה מלאה. אתם אומרים: זה נזק מדיני, ומה אתה מציע? כניעה לכל התכתיבים. אתה מצביע על מצוקה לאומית, ומה אתה מציע? נסיגה וויתור.
אתה הזכרת בסרטונים שלך – אני ראיתי – את עזה ולבנון. בואו נדבר על עזה ולבנון. חבר הכנסת לפיד, בעזה אחרי 7 באוקטובר אתה חוזר על אותה קונספציה שקוראים לה מדינה פלסטינית. אצטט אותך, ברשותך. אמרת: ישראל צריכה להגדיר את פתרון שתי המדינות כיעד עתידי שלה.
ואני אומר, יאיר לפיד: הרגע ניסינו, יאיר, הרגע ניסינו. 365 קילומטרים רבועים של מדינה פלסטינית – עזבנו הכול, ריבונו של עולם, הפקרנו להם אפילו את הגבול, גירשנו – היו פה מי שהסכימו לגרש משם את כל היהודים. יודנריין. הפכנו את רצועת עזה למדינה פלסטינית נקייה. קיבלו מיליארדים, אדוני היושב-ראש, זרמו מיליארדים מהרשות הפלסטינית, מאיפה לא – מהחברות, מאונר"א, ממדינות אחרות – ומה קרה? את מה כל זה שירת? כל המדינה הפלסטינית, את מה היא שירתה? דבר אחד: השמדת ישראל. מה שמופיע בראש אמנת החמאס ומה שמופיע באמנה של הפת"ח: השמדת ישראל – כל מוסדות המדינה הפלסטינית. הרי זה לא היה ארגון, יאיר לפיד. הרי זה לא היה ארגון טרור. הייתה לנו מדינה פלסטינית בעזה עם כל כלי המדינה – עם דת, עם חינוך, עם תרבות, עם יחסים בין-לאומיים, עם כלכלה, עם מה לא. וכל זה שירת יעד אחד, כל הזרועות השלטוניות והאזרחיות, יעד אחד: השמדת ישראל.
זה ממש לא משנה מה שמות הארגונים, אדוני היושב-ראש – פתח, חמאס. כל השמות לא רלוונטיים. כל מנהיגי הפת"ח ביהודה ושומרון, כל מנהיגי החמאס from the river to the sea, כמו שאומרים, כולם תמכו פומבית ברמאללה. מזכיר הפתח בג'נין, ברמאללה, בשכם – כולם תמכו פומבית ברצח ובטבח ובאונס. אז השמות אולי שונים, הארגונים אולי שונים, אבל אותן מטרות ואותן שיטות מתרפ"ט ועד היום. ולהם אתה רוצה לתת שוב מדינה פלסטינית? איך זה יעלה על הדעת? להם אתה, חבר הכנסת לפיד, רוצה לתת שוב מדינה פלסטינית?
פעם אחת אפשר לטעות, דבי. פעם אחת אפשר לטעות. פעם שנייה – – –
ואני אומר, אנשים פה שהיו שותפים לאוסלו ולהתנתקות – יש לי חברים כאלה – רצו להושיט יד לשלום באמת – – –
אז טעיתם פעם אחת; פעם שנייה טעות הופכת לפשע. אי-אפשר לטעות פעם שנייה.
אין הפקת לקחים ביש עתיד, מאיר כהן? מה זה יש עתיד?
איך יהיה עתיד אם לא יהיה עבר? יש עבר, צריך לקרוא לזה, לא יש עתיד. אתם מציעים שמה שהיה הוא שיהיה. זה יש עבר, זה לא יש עתיד.
ואותו דבר – משפט אחרון – בלבנון. מה אתה מציע לנו בלבנון, יאיר לפיד? שוב הוכשטיין? לא למדת מהוכשטיין 1? הבאת לפה את הוכשטיין: על 2.5 כטב"מים ויתרת ויתור טריטוריאלי, שטח, מה שנאסראללה קורא הניצחון הכי גדול שלו, הניצחון הכי גדול שלו, שרק בהרתעה הוא קיבל שטח. ועכשיו אתה מציע את הוכשטיין 2? לא למדת שום דבר. שוב נסיגה?
אדוני היושב-ראש, משפט אחרון, ברשותך.
אני רוצה ממך כך: ראש האופוזיציה, אתה מצביע על מצוקה ומציע נסיגה; אתה מצביע על כישלון ומציע תבוסה; אתה מצביע על נזק ומציע כניעה.
אדוני, דוד המלך אמר את זה במשפט אחד קצר – הוא אמר: "סור מרע ועשה טוב". בניגוד אליו עומד פה ראש האופוזיציה ומציע: סור מרע ועשה את הרע יותר. זה לא צריך להיות, וזה לא יהיה. תודה.
782 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.