ראש הממשלה מוביל ממשלה כושלת: כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי ראש הממשלה, קראתי בצוהריים את החלטת ועדת החקירה לעניין כלי השיט. שחור בעיניים. אני מצטט: "בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות, זאת תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". על הקביעה הקשה הזאת חתומים שורה של אישים מאוד רציניים, זהירים ומנוסים.

החכם באדם כותב: "החכם עיניו בראשו, והכסיל בחֹשך הולך". כל מי שעיניו בראשו כבר מבין שהמגה-מחדל של 7 באוקטובר נעוץ בשנים ארוכות של התנהלות מהסוג שמתואר בהחלטה הזאת. זה לא אופייני רק לפרשת כלי השיט. אני מציע לכל אזרח לקרוא את 11 העמודים של ההחלטה הזאת. חמישה בכירים, ובראשם ראש הממשלה, קיבלו מכתבי אזהרה, אבל האמת היא שמדינת ישראל היום תחת אזהרה. אי-אפשר יותר לנהל את המדינה בדרך המופקרת הזאת, כולל בנושאים הרגישים ביותר. פשוט אי-אפשר.

איך נקרא, אדוני היושב-ראש, לקבלת החלטות גורליות בלי תהליך סדור של קבלת החלטות, תוך עקיפת הממשלה וגורמי המקצוע, בלי לדון בהשלכות, בלי עבודת מטה? זאת הפקרות כפשוטה. ודרך כזאת של התנהלות יכולה להיות מבוססת רק על קונספציה, כי אם עוקפים את הממשלה, את גורמי המקצוע, אם לא דנים בהשלכות, אם אין עבודת מטה, אז על מה מבוססת ההחלטה? רק על תפיסה מוקדמת שלא עמדה בשום מבחן, בשום דיון, בשום ביקורת, בשום ויכוח של גישה אחרת.

יש כאן שיטה. אני מצטט מההחלטה: "הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון". אדוני ראש הממשלה, מה עשית למל"ל? הייתה לי הזכות, בממשלתך הראשונה, לפני למעלה מ-25 שנים, לכתוב את ההחלטה על הקמת המל"ל, החלטה מאוד חשובה. אבל כשאתה קורא מה מיוחס לך ולראש המל"ל דאז – שיטה של עקיפת הממשלה, חברי הממשלה, החלטותיה, מערכת הביטחון – בשביל זה הוקמה המל"ל?

על מנחם בגין נאמר שהוא ראה את עצמו כראשון בין שווים. היה מי שאמר: השרים ראו בו ראשון והוא ראה בהם שווים. זה היה בגין. מה הדרך ההפוכה? מי שפועל תוך עקיפת ממשלתו שלו בעצם באופן שאין משקל לאף גורם אחר, גם לא לממשלה עצמה. אבל אתה לא קיסר. אתה לא מלך. אתה ניסית להפוך את ישראל למדינה אחרת, לרסק את המסורת המשטרית והחוקתית שלה. אתם עדיין מנסים: במשך למעלה משמונה חודשים לא מקיימים את החובה החוקית למנות נשיא לערכאת השיפוט העליונה, לבית המשפט העליון – רשות עצמאית, שהתפקיד שלה, בין היתר, לקיים ביקורת שיפוטית עליכם כרשות מבצעת, שהתפקיד שלה על פי חוק הוא להוציא צווים כנגד הרשות המבצעת כשזה נדרש. אתם פועלים במתכוון לייצר תוהו ובוהו, לפגוע במעמד שלה, בתפקוד שלה. למה? כי אין לשר המשפטים רוב בוועדה לבחור את מי שהוא היה רוצה. אז מה עושים? לא בוחרים. אתם רוצים לעשות לבית המשפט העליון את מה שבן גביר עושה עכשיו למשטרה? מה זה? נשיא בית המשפט העליון זה פקיד זוטר באיזה משרד ממשלתי? גם אז זה לא היה תקין, אבל אנחנו מדברים על ראש הרשות השופטת.

תארו לכם שיושב-ראש הכנסת היה מסרב לכנס את מליאת הכנסת כדי לבחור ראש ממשלה, כי זה לא בא לו טוב, כי הוא לא רוצה את התוצאה המסוימת הזאת.

אני אספר לכם מה יהיה הסוף: אתם תבזו ותתבזו. בסוף השופט עמית יהיה נשיא בית המשפט העליון. אבל זאת שיטת הפול גז בניוטרל; מקסימום מאמץ – אפס תוצאה. אם יש תקופה שצריך היה לנהוג כבוד ברשות השופטת אלה בדיוק הימים, לא רק למען האחדות; כי זה יכול לסייע לנו אם נדע איך לפעול נכון במערכה שאויבי ישראל מנהלים נגדה בפורומים משפטיים בין-לאומיים. כן, זה מסע פוליטי, הוא נועד לפגוע בזכות של ישראל להגנה עצמית, אבל למען השם, יש איסור להיות חכמים?

חברי הכנסת, ישראל צוללת, צוללת. גם הכלכלה מתנהלת באופן מופקר, אם היא בכלל מנוהלת. כמו שיש אורך נשימה מבחינת חימושים ומכל בחינה, צריך גם מוכנות פיסקלית למשברים כלכליים. צריך לחזק את ההבנה והמיקוד לכך שהמשאבים הכלכליים מוגבלים. הניהול הכלכלי צריך להיות הכי מוקפד, אבל לא ככה זה מתנהל. אנחנו רואים מה קורה בוועדת הכספים – ממשיכים בבזבוזים הפוליטיים, בהוצאות לצרכים לא הכרחיים, במקום להקרין לשווקים אחריות כלכלית ופיסקלית, ואתה, ראש הממשלה, הרי יודע את זה טוב מאוד.

יש שורה של אינדיקציות מאוד מדאיגות בתחום הכלכלי: בהשקעות הזרות; בביצועי הבורסה שלנו לעומת הבורסות בעולם; בריבית על איגרות חוב ממשלתיות דולריות. שום דבר לא חודר את הממשלה הזאת. יוקר המחיה – הכול עולה. אזרחי ישראל סובלים. קשה לאנשים. המזון עולה, החשמל, מוצרי היגיינה וניקיון, טיסות. אבל בוא נשים את הדגש: מחירי הדירות שוברים שיאים, גם של שכירויות. אתם לא מטפלים בכלל בצד ההיצע.

התקבלה החלטה נכונה למנוע כניסה של פועלים פלסטינים בזמן המלחמה, אבל איפה היקפי הפועלים הזרים הנדרשים כדי לבנות את ההיקף שצריך? מחירי התחבורה הציבורית. בממשלה שמדברת – ודיברה שרת התחבורה על צדק תחבורתי – מחירי הנסיעה באוטובוס צפויים לעלות ב-9%, וברכבת הקלה – ב-45%. שר האוצר ושרת התחבורה הבטיחו שלא תהיה עלייה במחירי התחבורה הציבורית. אתם בכלל עוסקים ביוקר המחיה? לא. איך אני יודע שאתם לא עוסקים ביוקר המחיה? אתם אומרים את זה. אני מצטט את הודעת הליכוד מהשבוע שעבר, אדוני היושב-ראש: מצופה מניר ברקת – זה שר הכלכלה – לטפל ביוקר המחיה ולא לחפש תירוצים להפיל ממשלת ימין בזמן מלחמה. אני חייב לומר שגם אני התרשמתי ששר הכלכלה עסוק יותר במסעות לחו"ל ובפריימריז שלו נגד ראש הממשלה. אני לא מתערב בפריימריז הזה, אבל ביוקר המחיה הוא לא עוסק.

ושר האוצר? מתי שמענו אותו פועל באופן ממשי בנושא יוקר המחיה או מדבר בכלל על כלכלה? התפקיד שלו הוא שר האוצר. יוקר המחיה זאת מלחמה יום-יומית, והממשלה פשוט לא שם. במשק רואים את זה, וזה מקרין על עליות המחירים. כשאתם מתכננים למשל הכבדה באמצעות עלייה במע"מ, צריך עוד יותר להתאמץ בצד השני, כדי לראות איפה אפשר להקל, אבל אתם פשוט לא שם.

אני פונה לחברי הליכוד: מדינת הליכוד – תיקון: מדינת ישראל – תחת אזהרה. אם לא נשכיל לחזור לנורמות הממלכתיות הבסיסיות שלמדנו ממנחם בגין, לא נשרוד פה. אם במקום תרבות של שקר לא נחזור לנורמות שלטוניות, ליושר ויושרה, למינהל תקין, לכל הדברים הללו – שהם לא מותרות – או שנחזור לעצמנו או שנמשיך לצלול, אדוני היושב-ראש.