ישיבה מיוחדת למען החטופות והחטופים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, וכמובן משפחות החטופים – אנחנו משפחה אחת גדולה משמחת תורה, מ-7 באוקטובר. ראשית, נתפלל על חיילינו שנלחמים בכל הגזרות, שהקדוש ברוך הוא ישיב אותם בריאים ושלמים ויעטרם בעטרת ניצחון, בעזרת ה', ונשלח תנחומים לאותן משפחות שאיבדו את יקיריהן.

אדבר קצת על חשיבות פדיון שבויים והערך העליון של פדיון השבויים. הגמרא בבבא בתרא מספרת על אימו של המלך שבור, שנקראת בשם איפרא הורמיז, ששלחה ארנק מלא דינרים לרב יוסף וביקשה ממנו שאת הכסף הזה ייתן למצווה רבה. רב יוסף היה עסוק בשאלה מה היא מצווה רבה שאליה באמת ראוי להפנות את הכסף הרב ששלחה אימו של המלך. אמר לו תלמידו אביי כי לכאורה מצוות פדיון שבויים היא מצווה רבה והראשונה במעלה. מסבירה הגמרא למה פדיון שבויים היא מצווה רבה – מכיוון שכתוב בירמיה: "והיה כי יאמרו אליך אנה נצא, ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למוֶת למוֶת ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי".

היוצאים מירושלים בימי המצור של נבוכדנצר היו צפויים לאחד מהנוראות הללו. אמר רבי יוחנן כי יש פה ארבע אפשרויות – מוות, חרב, רעב או שבי – וכל המאוחר בפסוק זה, אומר רבי יוחנן, קשה מחברו: חרב קשה ממוות, שהוא טבעי, שהנהרג בחרב גם מת וגם מתנוול; רעב קשה מחרב, כי נוסף בו גם צער של זמן גדול, ועל זה נאמר: "טובים היו חללי חרב מחללי רעב"; אבל שבי, שבי קשה מכולם, "דכולהו איתנהו ביה". השבוי עלול לסבול מכל אותן רעות, מכל אותן גזרות הללו יחד, והפחד הגדול של ארבעת הדברים הללו מביא לשבוי צער גדול שהוא אינו יכול לסבול אותו.

אסיים גם עם פסיקתו של מרן רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, מהמפורסמות – אמר הרב עובדיה יוסף בעניין פדיון שבויים, בערב מבצע אנטבה פסק הרב שצריך להיענות לחוטפים מפאת פיקוח נפש עכשווי ולא לחשוש לתוצאות שייווצרו, שזו פגיעה עתידית. חובה לשלם, גם מחיר יקר, אם מדובר אפילו ביהודי אחד. עם ישראל לדורותיו לאורך כל ההיסטוריה הצטיין בפדיון שבויים. כך פסק גם הרמב"ם, כמו שאמר השר בני גנץ. אני יודע גם שממשלת ישראל עושה הכול על מנת להשיב את החטופים הביתה, אבל כולנו יודעים שאנחנו רוצים גם שהחטופים יחזרו בריאים ושלמים, וכמה שיותר מהר.

אנחנו, תנועת ש"ס, בראשותו של יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, שעושה באמת למען המשפחות, למען החטופים, ואתם יודעים זאת – הוא נפגש עם עשרות מכם, כולנו עם אוזן קשבת. ולא מספיקה רק אוזן קשבת אלא – לעשות הכול על מנת שבעזרת ה' המשפחות האלה יוכלו לחגוג יחד את שובם כמה שיותר מהר. אנחנו יחד איתכם נעשה הכול כדי שיחזרו בריאים ושלמים.

אבקש לשאת תפילה למרומים ולומר פרק תהילים אחד להשבתם של החטופים. "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשֻבות לקול תחנונָי. אם עֲו‍ֹנות תשמר יה ה' מי יעמֹד. כי עִמך הסליחה למען תִוָרא. קִויתי ה' קִותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לה' משֹמרים לבֹקר שֹמרים לבֹקר. יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עִמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עֲו‍ֹנֹתיו".

וכששואלים מה אנחנו, חברי הכנסת, יכולים לעשות – הרי לא מגיעה לפה הצבעה – אתם, המשפחות, ביקשתם מאיתנו דבר אחד לעשות: שלא נשכח; שבכל רגע נתון נדבר, שבכל ריאיון נגיד את זה. וגם אם אנחנו נדבר עם חברינו, אפילו פעם ביום או פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, נרים טלפון לחבר ונשוחח איתו על המצב ועל החטופים. לפחות בדבר הזה – שזה לא ירד אפילו לרגע אחד מסדר-היום, זה רק יקרב את שובם של החטופים כמה שיותר מהר. ותמיד בעזרת ה' אנחנו נתפלל שיחזרו בריאים ושלמים ברוחם ובנפשם, ונשלח רפואה שלמה לאותם השבים, רפואה שלמה והחלמה מהירה.