ישיבה מיוחדת למען החטופות והחטופים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה וכל משפחות החטופים והחטופות שנמצאות בכנסת ומחוצה לה, אפתח את דבריי בתנחומים למשפחות חיילי וחיילות צה"ל השכולות ותנחומים למשפחות הנרצחים בעוטף ובכל אזורי הלחימה שלנו. כולנו מתפללים לשלומם של הפצועות והפצועים ולהחלמתם המהירה, ולחזרתם במהרה, כאן ועכשיו, של כל החטופים והחטופות. כולנו מתפללים, כל עם ישראל, על כל גווניו ודעותיו.

אדוני ראש הממשלה, בשעה קשה של לחימה עיקשת כנגד ארגונים רצחניים בדרום ובצפון, מלחמה שבה משפחות שלמות משלמות ביקר להן מכול – בחיי הבנים והבנות – מתוך הכאב והיגון, ברור לכולנו שאין לנו אלא ברירה אחת: לנצח את החמאס ולמגר את החיזבאללה והחמאס, ולהחזיר שקט וביטחון למדינת ישראל – הדברים שחסרים לנו יותר מכול, הדברים שאיבדנו באותו יום מר ונמהר ב-7 באוקטובר.

יחד עם זאת, אדוני ראש הממשלה, ציווי אחד הוא ראשון במעלה, ובעת הזו הוא החשוב ביותר: החזרת כל החטופים והחטופות כאן ועכשיו ומהר. אין זמן. אין זמן. פגשתי, אדוני ראש הממשלה, חיילים, קצינים, מח"טים, וליבי איתם, ואני, כמו כולנו, כל כך גאה בהם ומתפלל לשלומם. אבל גם פגשתי משפחות – משפחות החטופים, ובתוכם גם את שכניי הטובים משפחת כלפון, שבנם שגב, שגדל בחצר לידי מגיל ינקות ועד היותו גבר, הוא חטוף שם. ואני מסתכל על משפחת כלפון ועל כל המשפחות שעולמן עצר מלכת. וכולנו מחויבים לכם, כל המדינה הזו. 133 ישראלים, גברים ונשים, קשישים וטף, חלקם פצועים, כולם פצועים בנפשם, כולם מותשים, מורעבים, בתת-תנאים, ללא שום פיקוח או השגחה של גורמים רפואיים, מוחזקים בידי מרצחים המתעללים בגופם ובנשמתם. 80 יום אנחנו פוגשים את המשפחות, עצובות, דואבות, משפחות שנאבקות להחזיר את בני המשפחה שלהם – את הילדים שלהם, את הילדות שלהם, את ההורים שלהם.

ואני רוצה להגיד לך, אדוני ראש הממשלה, ולכל חברי וחברות הכנסת ולכל השרים: אין ניצחון ואין הכרעה ללא החזרת החטופים והחטופות. זו המחויבות של מדינה שלמה, זו המחויבות והציווי המוסרי שלנו. אדוני ראש הממשלה, צריך לשמוע בקולך הצהרה ברורה, בקול בטוח ונחרץ ובנפש מחויבת. מדינת ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל, אנחנו צריכים להגיד לאנשים האלה, למשפחות: לא ויתרנו על החטופים, חס ושלום. אין ניצחון ואין הרתעה ללא חזרתם הביתה, ועכשיו. נפעיל הכול – הכרעה צבאית לצד מגעים מדיניים. נהיה אנו שניזום כל מהלך שצריך. לא נשקוט עד להחזרת אחרון החטופים והחטופות. אני מבין, וכולנו ערים לדילמה של מקבלי ההחלטות. אך לך, ראש הממשלה, אני אומר: אין דילמה. חובתנו העליונה היא לעשות הכול, אבל הכול, כדי להשיבם הביתה.

מעל במה זו של הכנסת כולנו מבקשים ומצוּוים לחזק את המשפחות – להגיד לכם שכל עם ישראל כולו עומד לצידכם ומייחל לרגע שכולם יחזרו הביתה בריאים ושלמים. כולנו איתכם במאבק הזה. כולנו איתכם מעומק ליבנו. זה לא רק המאבק הפרטי שלכם, זו משימה לאומית של כל העם הזה. המדינה חייבת זאת לכם ולבני המשפחות שלכם, לחברי הקהילות בעוטף, ששנים רבות היו המגן בינינו לבין חבורת מרצחים שגדלה והתעצמה מיום ליום. לא נפקיר אתכם שוב.

ממשלת ישראל בראשותך, אדוני ראש הממשלה, חייבת להחזירם הביתה. כאן, בכנסת ישראל, חייבת להיאמר אמירה ברורה למשפחות החטופים, ואם אנחנו לא אומרים את זה בקול, זה צריך להיות חרוט בליבנו: לא נפקיר אתכם שוב. אין לך מצווה גדולה מפדיון שבויים, כתוב במקורות. נבצע ציווי זה הלכה למעשה.

שוב אני מבקש לחזק אתכן, משפחות החטופים. ולכם, לוחמי ולוחמות צה"ל, חזרו בשלום בריאים ושלמים. הלוחמים והלוחמות עזי הנפש, רוח הלחימה שלכם נוטעת בנו תקווה שהמדינה הזו עוד תדע ימים טובים ובטוחים. אמן כן יהי רצון. תודה רבה.