קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בימים שבהם החברה מתפצלת וים של מחלוקות נפרס בין קבוצות שונות, טוב שיש אי של שותפות. החוק שעולה כאן היום הוא ביטוי של השותפות העמוקה ביותר ושל ערך הערבות ההדדית בחברה הישראלית. מדובר בחוק שנוגע לתגמולים ולשיקום פצועי ונכי צה"ל, אבל בעיקר, בעיניי, מדובר בחוק שנוגע לחובתה הערכית של מדינת ישראל כלפי מי ששירת ולחם למענה.
החוק הוא במידה רבה תוצר של עבודה שהחלה עוד בתקופתו של שר הביטחון לשעבר חבר הכנסת בני גנץ, ונמשך בעבודה משותפת של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בוועדת העבודה והרווחה בשבועות האחרונים יחד עם אגף השיקום במשרד הביטחון; וכאן ראוי לציין גם את אייל זמיר, מנכ"ל המשרד, ואת לימור לוריא, ראש האגף, ארגון נכי צה"ל בראשות עידן קלימן ועוד רבים וטובים.
הוועדה בראשות היושב-ראש הרב ישראל אייכלר, שבתבונה, ברגישות ובמסירות דאג לפנות כמעט את כל סדר-היום של הוועדה בשבועות האחרונים לטובת קידום חוק זה – ישבנו בוועדה ימים ארוכים ושעות אין-ספור במטרה שהפרקים המוכנים ברפורמת נפש אחת ייכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל.
החוק הזה הוא החובה שלנו כלפי פצועי צה"ל, כלפי מי שהתגייסו לשירות צבאי ונפצעו במהלכו; החובה שלנו כלפי מי שמדינת ישראל שלחה לקרב והם שבו ממנו פצועים. החוק הזה הוא גם עבור החברים בצוות שלי, צוות 90 בפלגה אדומה ביחידת דובדבן, שמתמודדים עם פציעותיהם, שחלקן נראות וחלקן שקופות. הוא עבורם ועבור לוחמים מכל הצוותים ביחידה ועבור לוחמים ולוחמות מכל יחידות צה"ל שנפצעו בגופם ובנפשם כשיצאו להגן על העם והארץ. זה בשבילכם, חיילי ולוחמי צה"ל שהתגייסו, שירתו ולחמו למעננו ושילמו על כך מחיר יקר בגוף ובנפש. זה לא חסד למענכם – זו החובה שלנו כלפיכם.
במשך שנים רבות נוצר פער כואב. לוחמי צה"ל יצאו בלי שאלות לכל משימה שאליה נשלחו. הם נתנו אמון מלא במדינה ובמפקדיהם ומילאו אחרי הפקודות גם אם הן היו כרוכות בסיכון חיים, אך כששבו משדה הקרב פצועים, הם נתקלו באין-סוף שאלות, בדיקות ומבחנים וגילו שהם אולי נתנו אמון במדינה, אך המדינה לא ממש מאמינה להם. אחרי המקרה הנורא של איציק סעידיאן, פצוע נפש שכוחותיו כלו, הוביל בני גנץ תהליך עמוק של תיקון. לשמחתי, יואב גלנט, שר הביטחון, ממשיך בתהליך זה. מדובר בתיקון שנוגע בפרקטיקה של החיים, וסעיפי החוק הם חלק ממנו, אך יותר מכול מדובר בתיקון ביחס של החברה לפצועי צה"ל, ויש בו בחירה להגיד לכל מי שהקריבו את גופם או נפשם: מאמינים לכם, מחויבים לכם; לא תישארו לבד בקרב שאחרי הקרב – בקרב על החזרה לחיים, בקרב על השיקום, בקרב על השפיות. יש עוד דרך ארוכה, אבל הצעדים הראשונים נעשו ונעשים, וגם בזה יש כדי לחסוך לא מעט כאב ועלבון. חבר קרוב מהצוות שלי, שמתמודד עם פוסט-טראומה אחרי שנים רבות כלוחם נועז, משלם כל יום מחיר כבד על השירות המשמעותי שלו. הוא אומר לי בכל פעם מחדש, גם בתוך הייסורים הקשים שהוא חווה: בשביל המדינה הייתי חוזר על הכול. אז עבור האנשים האלה, הטובים והמסורים ביותר שיש לנו, צריכה המדינה לעשות הכול. תודה רבה.
461 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.