קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, בקדנציה הקודמת ישבתי על הכיסא הזה וראיתי איך האופוזיציה שישבה כאן – כולל אותך, אדוני היושב בראש – הצביעה על כל החוקים, גם חוקים שהם לטובת מדינת ישראל, לטובת החברה בישראל: לא, לא, לא, לא. מה הייתם עושים עכשיו אם אנחנו באופוזיציה – שיותר מאיתנו נמצאים בבניין מכם, בדקתי – היינו מצביעים ועכשיו היינו מפילים את כל החוקים? החוקים שמובאים לכאן היום הם חוקים טובים, הם לטובת החברה בישראל. הפלתם את חוק האיזוק האלקטרוני, הפלתם את חוק הוויזה, הפלתם את חוק הנכים. כל חוק אמרתם לא, כל חוק הצבעתם לא. מה הייתם עושים עכשיו אם הייתי מזעיק את כל חברי האופוזיציה שיבואו להצביע והיינו מפילים את החוקים? איך הייתם מרגישים? לא רוצה להגיד את דעתי עליכם.
בשבוע שעבר ראיתי אתכם בצרתכם. ראיתי אתכם טומנים ראשיכם בשולחן מרוב בושה. ראיתי אתכם מבינים את הנזק האדיר שנעשה לכלכלת ישראל, לעוצמה של צה"ל, לחברה בישראל, לתחום המדיני; אין שום דבר שלא גרמתם בו נזק. לא טיפלתם בשבעה חודשים בכלום, לא ביוקר המחיה. אדוני, הייתי רוצה לראות את הסרטון של ש"ס על עלייה קטנטנה במחירים בסופר. מה הייתם אומרים עכשיו, כשהדולר מתרסק והמחירים בסופר מאמירים? אי-אפשר לעבור בקופה בכלל. הייתי מאוד רוצה שתעבירו את הסרטון הזה רק לצד השני, לראות את ההבדלים. לא טיפלתם בכלום ושום דבר.
ראש הממשלה מפוחד, מבוהל, נלקח בשבי על ידי לוין, סמוטריץ' ובן גביר וחלק מחברי סיעתו שמאיימים עליו. ראיתי אותו בזמנים טובים יותר – ראיתי אותו ב-2012, 2015 וכן הלאה. ראש הממשלה איבד את זה, איבד את זה, כאילו היינו בממשל של משטר בננות. ראש הממשלה, אתה חייב די חשבון על בריאותך גם לציבור הרחב. אז קודם התייבשת, אחר כך – משהו ששמו לך כאן והיה צריך להשתיל לך קוצב. אמר הקרדיולוג שלך: אגלה לכם משהו, דיברתי עם ראש הממשלה בארבע עיניים, אני חושב שיש למה לצפות. לפני יומיים פרסם כתבה ענקית על כך שראש הממשלה לא הבין דבר וחצי דבר ממה שהוא דיבר אליו, ולא נותר לו אלא להביע את אכזבתו מראש הממשלה.
הלכתם צעדים ארוכים מדי. שמעתי את השר אבי דיכטר אומר: מישהו דוחף אותנו אל פי התהום. השר דיכטר, מישהו כבר דוחף אותנו כבר מעבר לתהום. זה אתם. ריסקתם את הכלכלה בישראל, ריסקתם את החברה בישראל. המעשים שלכם גורמים לשליחת יד איש ברעהו. אם אתם חושבים שההפגנות ברחוב תיפסקנה מעצמן כי הצלחתם לבטל את פסקת ההתגברות, אתם טועים. הייתי שם אתמול, הייתי בהרצליה וגם ברמת השרון, ושמעתי את האנשים. אין להם שום כוונה להפסיק. אין להם שום כוונה להפסיד את הדמוקרטיה ואת העתיד של הילדים שלהם בארץ הזו. לא, לא תיקחו את המדינה הזו בשבי. אנחנו נמשיך להיאבק על זכותנו לחיות במדינה דמוקרטית, יהודית וליברלית, או יהודית, דמוקרטית וליברלית. לא תיקחו אותנו בשבי. כוח הזרוע לא יועיל לכם.
ותפסיקו עם הצביעות – עם אחד אנחנו. יורד השר בן גביר, מחמם האווירה, מבעיר האסמים מהר הבית, ואומר: עם אחד אנחנו, אחים אנחנו. לא, אתה לא אח שלי. מבעיר בעירות.
אני לא רוצה להיות אח של בן גביר. אני לא אח של בן גביר. תפסיקו עם הצביעות הזו. תעשו מעשים.
תעשו מעשים. חצי מהעם הזה נמצא בסכנת הישרדות, נמצא באכזבה מוחלטת, בפחד אימים.
תפסיקו לדבר, תעשו מעשים. אתם דוחפים אותנו אל פי תהום. כשהשר בן גביר עולה בתשעה באב לחמם את הר הבית ואומר: אחים אנחנו, וכולכם שותקים – ראיתי כאן את האצבעות ואת ההגעה לסלפי המפורסם.
540 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.