קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני יושבת פה כבר שלוש שעות ומקשיבה לעלבונות שאתם מטיחים בנו, תוך כדי הנהי והקינה על זה שאנחנו לא מכבדים. ואני תוהה איך אתם לא מבינים. אם נראה לכם שמה שעשינו היום זה אצבע בעין, אם מה שנראה לכם שעשינו היום זה זחיחות, אם מה שנראה לכם שעשינו היום זה לעשות לכם דווקא, אתם כל כך לא מבינים, אתם באמת לא מבינים, וגם לא עושים מאמץ להבין את הצד השני.
"שר הטיקטוק", "שר הפיתות", "שרת ההסברה", "נתניהו בורח ממשפט". אתם באמת לא מייצגים בכבוד את הציבור שלכם.
הגישה הרדודה כל כך, כל כך רדודה. יש לכם פה אנשים – –
– – מיליוני אנשים שמרגישים – –
לרדת? שאני ארד? נעצור את השעון?
אדוני יושב-ראש הישיבה, אני מבקשת שיהיה פה שקט.
אף אחד לא רצה להוציא לכם אצבע.
אף אחד לא רצה לעשות לכם דווקא.
זה לא "שר הפיתות" וזה לא "שרת הפרופוגנדה". די להאכיל בפחמימות הריקות האלה את הציבור שלכם. אתם מייצרים רדידות. אתם מייצרים חומה.
בחיים לא ראיתי נבחרי ציבור שאשכרה מעודדים אקטיבית, מעודדים אקטיבית חוסר חשיבה.
– – שאתם מאכילים את הציבור שלכם.
יש פה פריפריות שקצה נפשן. אתם לא לבד במדינה הזאת. האגרוף הזה, המנוכר הזה – תפתחו אותו כבר, תפתחו אותו למשיחיסטים, תפתחו אותו לפריפריה, תפתחו אותו לחרדים. יש פה מדינה שלמה שהיא לא רק אתם.
אתם מעודדים ניכור, אתם מעודדים שנאה לכל מי שלא דומה לכם – –
– – ואנחנו רואים את זה ברחובות. מזרחים – בבונים, מכונת רעל, מה שבא, סבבה. חרדים – פרזיטים, סבבה.
מתיישבים, משיחיסטים, סבבה. רק אתם, רק אתם, רק אתם טובים – –
– – רק אתם תורמים, רק אתם מתגייסים. איך אתם, איך אתם שותקים?
כשעומדים טייסים ואומרים לחבר'ה מהפריפריה: לא רק שאתם לא תיכנסו לקורס טיס, כי הוא מועדן סגור – –
– – ולא רק שאתם לא תיכנסו ל-8200, כי זה מועדון סגור – –
– – אם אתם תעזו ללכת לקלפי ולבחור – –
– – משהו שלא מוצא חן בעיני הטייסים, אז הם יורידו את הפריפריה על ארבע, על ארבע.
כבשת הרש, כבשת הרש של ישראל השנייה הייתה הפתק בקלפי, וגם את זה רציתם לקחת. הדיל הזה לא עובד יותר. הוא לא עובד יותר. אתם הופכים לבועה שמהדהדת את עצמה, מנותקים לחלוטין מהטופוגרפיה הישראלית.
כל דבר, כל דבר, אתם נגדו. פחמימות ריקות – ביבי פה, ביבי שם. איזה ביבי? 64 מנדטים צועקים חמס, הם לא קיימים, כי באולפנים שלכם לא נותנים להם קול, כי בפרקליטות רודפים את הנבחרים שלהם. אז הם לא קיימים? הם קיימים – הם קיימים בשדרות, הם קיימים בבית שאן, הם קיימים בירוחם, והם בחרו ברפורמה, לא "שר הפיתות", לא "שרת הפרופוגנדה" ולא ביבי. הם, הם קיימים, קיימים. והרפורמה הזאת היא השוויון שלהם.
אנחנו לא שונאים אתכם. אנחנו לא הפוסטר הגזעני שאתם עושים אותנו. יש לנו פי אלף יותר ליברליות ממה שאתם מעלים על דעתכם. תראו איך בפריפריה מקבלים את הלהט"בים. תראו איך הפריפריה מקבלים את הלהט"בים – אימהות מרוקאיות, עם קמע בארנק, מחבקות את הבן הגיי שלהם. למה אתם מרדדים אותנו? למה אתם חושבים שהליברליות היא רק שלכם?
כמו שאתם פטריוטים – אתם לא בוגדים, אתם פטריוטים, השמאל פטריוט – הימין ליברל. אנחנו ב-80% מהמקרים מסכימים על אותו דבר. מה השנאה? מה הניכור? מה האגרוף? תפתחו את האגרוף.
מיקי, זה לא נכון. זה לא נכון. אנחנו הושטנו לכם יד.
כבר חצי שנה מושיטים לכם ידיים ואתם מסרבים, כי אתם באמת פוחדים מהקומץ של מנדט אחד שיצא באלימות ולא מוכן לשום משא ומתן. תודו בזה. תודו בזה. הציבור שלכם נראה לא טוב.
626 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.