קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול בלילה הייתי פה. הגעתי בלילה, ראיתי את כל המאהל המרשים והמדהים והמרגש בדרך לכנסת, כי נאמתי שעה במהלך הלילה. אחרי זה הלכתי ללשכה שלי לנמנם קצת, והתעוררתי לשמחתי לקול של זמבורות וקריאות של מפגינים שהגיעו עד לחלון שלי, אז התארגנתי מהר כדי לצאת ולראות שהם בסדר, לחזק אותם, לוודא שאין אלימות משטרתית, שהכול בסדר. הגעתי לחזק, ומאוד מהר הגעתי לשיחה עם קבוצה של לוחמי יום הכיפורים, לוחמים מעוררי השראה שסגרו לי איזושהי פינה של ספק קל שהייתה לי, אולי. דיברתי איתם, שמעתי מהם עד כמה הם חושבים שאנחנו נמצאים עכשיו במערכה מסוכנת אפילו יותר עבור מדינת ישראל, והם עדיין אמרו לי: אנחנו לא מודאגים. ניצחנו אז – ננצח גם הפעם; התייצבנו אז – נתייצב גם עכשיו. למעשה, הם אמרו: לא משנה כמה זמן המערכה הנוכחית על הדמוקרטיה הישראלית תימשך, אנחנו כאן, אנחנו נבוא; אנחנו נבוא גם עם פיליפיניות שלנו, אבל אנחנו נבוא.
ואנחנו איתכם. ומחבר הכנסת שהגיע כדי לחזק ולהודות להם, מצאתי את עצמי עטוף על ידם ממש כמו בן על ידי הוריו, מחוזק ומבין שהמטרה צודקת, והמטרה פה היא הצודקת ביותר – היא הצלת עם ישראל והצלת מדינת ישראל. הצלת המפעל הציוני זו מטרה נעלה, והם, ואנחנו, ואתם, וכל מי שעכשיו שם בחוץ מכל רחבי הארץ, ננצח. אז דווקא היום תרימו ראש, ותדעו שדווקא היום אנחנו מתחילים בדרך לניצחון. ולכל אותם אנשים שהיו פה היום, וזרעו מדון, וחייכו – ממש כמו השרה שם בפינה, שרת הפרופגנדה האישית שלנו, ממש כמו השרה מירי רגב, ממש כמו השר דוד אמסלם – תחסכו מאיתנו, בגלל שהיום קרענו את המסכות מעל כולם, וכולם יודעים איפה כל אחד עומד ומה כל אחד מרגיש ועד כמה כל אחד מחויב לעם ישראל, ליהדות ולנס הציוני הזה שנקרא מדינת ישראל. אז תנו לי לבקש רק דבר אחד. גברתי השרה, את יודעת, אני מאוד לא מחבב אותך. מאוד לא מעריך אותך.
ועדיין, עדיין, אני מבקש ממך רק דבר אחד.
בעוד יומיים, כשיהיה ערב יום תשעה באב ואת תעשי את מה שאת, מירי רגב ושכמותכן תמיד עושות – תעלו איזה פוסט, תלכו לכותל, תתהדרו פתאום באותם ערכים יהודיים שבעיניי הם נעלים, אבל נעלים תמיד, כל השנה – –
– – תעשי לי טובה, ותחסכי מכולנו את הפוסט בפייסבוק שאומר: חברים, בוא נרבה באהבת חינם ונמנע משנאת חינם, כי את ממפיצי השנאה הגדולים בבית הזה.
והבית הזה, אלוהים ישמור, ידע מפיצי שנאה.
אז לפחות תכבדו את היהדות שאני מאמין בה ולי היא חשובה, ואני לפחות מספיק ירא שמיים כדי לא יום אחד לחרב את עם ישראל ולפלג אותו – –
– – ויום למוחרת לצעוק בפייסבוק: עם ישראל, כולנו אחים, בואו נימנע משנאת חינם. אז אני מציע לך, אם את מרבה בשנאת חינם, לפרנסתך כמעט, תחסכי מאיתנו לפחות בערב תשעה באב את כל דיבורי הסרק. תודה רבה.
אל תתכסי מאחורי מאבקים חברתיים צודקים וכואבים כדי לכסות על העוונות שלך. את גרועה בגלל מי שאת, לא כי את מזרחית, חס וחלילה, בטח לא – – –
477 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.