החלטת הממשלה על העברת סמכות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ראש הממשלה שלנו היה צריך לבחור בין טובתו האישית לבין טובת המדינה, והוא בחר, הוא בחר בטובתו האישית. תנו לזה רגע לחלחל: יושב פה ראש ממשלה שיודע באיזה משבר נמצא הצבא, שיודע איזו פגיעה אדירה קורית ברגעים אלה בכלכלה, שרואה מיליוני אנשים ברחובות, ולא אכפת לו,. פשוט לא אכפת לו – העיקר שהוא יהיה מוקף באנשים שיהיו מוכנים לקדם מהלכים שיסייעו לו במשפט הפרטי שלו. אפילו לבוא ולהביא איזשהו ריכוך למראית עין, להראות אות של רצון טוב, משהו – לא אכפת לו.

חשוב לי לפנות מכאן למוחים, לכל אותם מיליוני אנשים שיוצאים לרחובות כבר חצי שנה באהבה גדולה ללא אלימות: תרימו ראש. לא להרים ידיים. תרימו ראש. אנחנו נמשיך בכל הכוח. ויהיה פה יותר רע, אנחנו הולכים לתקופה שהיא לא פשוטה, אבל בסוף אנחנו ננצח, כי הצדק איתנו. רוב עם ישראל אלו אנשים מתונים שלא רוצים את הטירוף שהולך כאן במדינה. ההפיכה המשפטית הזאת מבוססת כולה על שקרים. עמד פה שר המשפטים היום וסיפר שזה לא ביטול עילת הסבירות, זה רק צמצום עילת הסבירות. זה ביטול מוחלט.

ולא, סולברג לא תומך בזה – –

– – ותפסיקו לשקר. הוא בעצמו היה צריך להוציא הודעה מיוחדת – –

– – שמפלגת השלטון, שראש הממשלה – לא נעים לבן אדם במעמד כזה להגיד "משקר", אז הוא אומר: עושה שימוש לא מדויק. כמה אפשר לשקר?

איך אנחנו יכולים לחיות במדינה שבה כל מילה שיוצאת לראש ממשלה מהפה היא שקר? אפס אמינות. אין מילה אחת שאנחנו יכולים להקשיב לה ולהגיד: ואללה, הבן אדם אומר אמת. איזה ביזוי של המעמד.

לצערי, כולם הולכים לשלם את המחיר על ההחלטה הקיצונית כל כך הזאת. כולם ירגישו את זה בכיס. הבורסה עכשיו כבר בירידות דרסטיות; חברות דירוג האשראי התבססו על כך שראש הממשלה אמר להן שכל מהלך שיקרה, יקרה בהסכמה. הם לא מכירים את נתניהו, הם לא יודעים שזה לא אמת. הם תכף יגלו את זה. אנחנו נשלם ריבית גבוהה יותר; כולם ישלמו משכנתה גדולה יותר בגללכם. אפס חשיבה על האזרח הקטן, רק חשיבה על עצמו ועל משפטו. זה כל כך מבייש, אבל אנחנו לא נרים ידיים. אנחנו נמשיך במאבק וביחד ננצח, כי הצדק איתנו.

שמעתי שראש הממשלה קורא לנו עכשיו להידברות. שמעתם את זה? הוא אומר: פניי לשלום. בן אדם חצי שנה לא לקח את המתווה של הנשיא, לא לקח את המתווה של ההסתדרות, ועכשיו בלי למצמץ הוא מספר בהתרגשות שהוא קורא להידברות.

תגיד, אתה חושב שכולם מטומטמים? אף אחד לא רואה מה אתה עושה? תתבייש לך. בושה.