החלטת הממשלה על העברת סמכות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – בזמן האחרון יש לי כאן פחות חברים, אבל מה לעשות – היום התביישתי. היום באמת התביישתי. הסתכלתי על הממשלה שלנו וראיתי ממשלה מנותקת, עבריינית, משיחית, שבחרה את השרידות שלה על השרידות של צבא ההגנה לישראל ועל השרידות של מדינת ישראל. ראיתי את הנאום של נתניהו – הנאום, אם אפשר לקרוא לזה נאום, של נתניהו – לפני כמה דקות, או שמא עליי להגיד "השקרן נתניהו", ראש הממשלה שלי, לצערי, נאום שבו הוא אומר לנו שהוא מושיט לנו יד לשלום. איזה יד לשלום אתה מושיט, נתניהו? אנחנו הרי הסכמנו להסכם פשרה שלא חיינו איתו טוב. בניגוד לבייס שלנו – גם לך יש בייס, גם לנו יש בייס – בניגוד לרצון של הבייס שלנו הסכמנו ללכת לפשרה הזאת. ראש האופוזיציה החליט להיות המבוגר האחראי, לקחת את התפקיד שלך, שאתה צריך לשמור על המדינה הזאת, ולקבל פשרה שפגעה בו פוליטית על מנת שהקרע, אפשר יהיה לאחות אותו, שאפשר יהיה עוד לדבר. אבל אתה דחית אותו. למה דחית אותו? לא בגלל שלא רצית, אולי רצית באיזשהו מקום; בגלל שפחדת מיריב לוין, פחדת מאיתמר בן גביר, פחדת מבצלאל סמוטריץ'.

ראיתי את בן גביר בטלוויזיה מתרברב איך הוא קיפל אותך; איך למרות שבנימין נתניהו ואחרים, בכירים בקואליציה – אני מצטט, אני חושב, נכון – רצו להגיע לפשרה; אנחנו אמרנו להם לא, אנחנו לא נלך לפשרות, לנו יש משימה. הרי מעוז אמר להם, חבר הכנסת מעוז, סגן השר מעוז, אני יודע מהו? במשרד ראש הממשלה, אמר להם: מי צריך את ה"דמוקרטית"? אנחנו נשאיר רק את ה"יהודית", ואנחנו קיפלנו את בנימין נתניהו הסחיט, וקיפלנו את גלנט, וקיפלנו את ישראל כץ, וקיפלנו אחרים. אבל האמת שלא כל כך הרבה, כי רוב האנשים בממשלה הזאת – מאי גולן ויואב בן צור ומאיר פרוש ומיקי זוהר ואבי דיכטר, כולם בעצם – רוצים את אותו הדבר: לשלוט בכל מחיר, גם במחיר הרס המדינה הזאת.

היום התביישתי, התביישתי מאוד, ואני רוצה לבקש סליחה מכל מי שהצביע לנו על זה שאנחנו לא הצלחנו לנצח בבחירות האחרונות ונתנו לחבורה הפשיסטית הזאת לעלות ולשלוט ולהיות בממשלת ישראל. פשוט בושה גדולה.