ציון יום העלייה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

יש פה אזרחים ביציע, ותראו, יש פה אולי חמישה חברי כנסת, כי כל מי שנאם ולנאום שלו רציתי להגיב, לא עניינה אותו התגובה שלי. זה משהו שכולנו כחברי כנסת צריכים לזכור. אני אומרת את זה דווקא למי שנמצא פה, אבל זה מביך ומביש, תדעו לכם, הכתבות האלה שמצלמות אותנו, חמישה-שישה אנשים במליאה. הציבור משלם לנו משכורת, והוא לקוח לכל דבר ועניין. לא יכול להיות שביום כזה שבו אנחנו מקדשים את העלייה ומתווכחים על יהדות ועל נושאים חשובים – אני חייבת לומר לכם, אנחנו פה מדי שלושה ימים בשבוע במליאה, ואנחנו עשרה חברי כנסת. זה לא מתאים וזה לא יפה, וכן – אנחנו צריכים לקרוא את עצמנו לסדר. אז מי שרציתי לתת לו תשובה, לא נמצא פה בכלל; רציתי לומר לו שלו הוא היה יודע עובדות, הוא היה יודע את שני הדברים הבאים: יש שני חוקים רלוונטיים שמתכתבים האחד עם השני – חוק השבות שקובע בסופו מיהו יהודי, והגדרת יהודי בחוק השבות היא נגזרת של הדת היהודית והלאום היהודי, שזה מי שנולד לאימא יהודייה או עבר גיור כהלכה. לא נכנסת לחוק הנכד או לא חוק הנכד – זה לא הוויכוח.

רגע, מר קריב, אני לא איתך, רגע, אני רוצה להשיב לך כדי שיהיה לך ידע כללי, שאני בטוחה שיש לך. מי שנולד לאימא יהודייה או עבר גיור כהלכה, ואגב - - -

כן נכון, זה מה שכתוב בחוק.

כהלכתו, כהלכתו. אני לא מתווכחת על מהי הזהות בחוק, רגע, עזוב – זה לא משנה להם העובדות. בוא קבל - - -

חבר'ה, יש את חוק האזרחות. פנינה, זה בסדר, לא צריך עזרה, אין צורך, מי שרוצה יקשיב, מי שלא - לא. אני רק רוצה לומר ככה.

אה, סליחה, גברתי. את יכולה לקרוא לי טלי, אני מכבדת אותך מאוד ואת פועלך.

מה זה קשור? גברתי השרה, מהיום אני אקרא לך "גברתי השרה", בסדר? וואו, כנראה השנים משפיעות עלינו כך שהטייטלים שלנו גורמים לנו לחשוב כך או אחרת. חברים, יש את חוק האזרחות, וחוק האזרחות מתווה את זכותה של המדינה והתנאים למתן אזרחות לחפצים באזרחות ישראלית. ואנחנו כאן במדינה יהודית ודמוקרטית. וזכותה וחובתה של המדינה שלי לקבוע מי יבוא בשעריה. ואנחנו עושים את זה גם באמצעות חוק השבות כדי לעודד עלייה יהודית וגם באמצעות חוק האזרחות, כי אנחנו לא רק מדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו מדינה שוות זכויות לכל אזרחיה.

אני אומרת כאן בגאווה: יהדות היא לא כמו שאמרה פה חברת הכנסת, דנ"א, לא כך, ולא אחרת. זה בסדר. דובר פה על חיילים שאינם יהודים שמשרתים בצבא – אני מצדיעה להם, ולו דעתי תישמע, גם חוק הלאום צריך להיות דוגמה להתייחסות לכל מי שמשרת בצבא.

רגע, תבינו, היהדות היא דת לפני הכול, היא לא מורשת. וכשהדת היהודית קובעת בספר הספרים מיהו יהודי, הקביעה היא: מי שנולד לאימא יהודייה או עבר גיור. חברים, אלה הן העובדות, תתכחשו לזה כאוות נפשכם, אנחנו ממילא פה שבעה חברי כנסת, מכאן לא תצא בשורה, אלה העובדות.