ציון יום העלייה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מלחמות היהודים מלוות את העם, עם ישראל, לאורך כל שנות ההיסטוריה. למעשה משעה שאנחנו משיגים את הניצחון ואת המקלט הבטוח אנחנו נוטים לשכוח את החלום שבבסיס הקיום המשותף שלנו. דוד המלך קרא על התקופה הזאת את הפסוק "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים". יש חלום בשיבת ציון הרבה מעבר למה שחושבים. אנחנו מציינים היום את יום העלייה והקליטה, וזהו זמן של חשבון נפש לאומי. המוטיבציה לעלייה ארצה, שהייתה כתגובה לגלות המרה ולשואה ברצון לתת מקלט בטוח לכל היהודים – כל זה חשוב, אבל לא די בכך כדי לשמר את מדינת ישראל כמרכז לעם היהודי. תודה לה', אנחנו עם חזק, מדינה מבוססת, על כל הבלגנים שיש בה, המדינה הולכת ומתעצמת עם השנים.

חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל משקיעה מיליארדים במשך שנים על מנת להעלות את יהדות התפוצות ארצה, ואנחנו צריכים לשאול את עצמו מהי רמת התפוקה להשקעות האדירות הללו, ואנחנו חייבים לעשות את זה בצורה כנה ונוקבת. האם אנחנו עדיין עולים ארצה? האם אנחנו עדיין בתודעה שזו זכות גדולה לחיות פה בארץ, בארץ אבותינו, כעם חופשי החי על פי אמונותיו ודרכו? האם עדיין אנחנו שומעים את הפסוק שהזכיר חברי "עלה נעלה וירשנו אתה"? למעשה, במדינת ישראל היום יש מי שמבקש לבטל את המושג עלייה. יש מי שמנסה לבטל את ההגדרה של מדינת ישראל כמרכז של העם היהודי, כמרכז לאומי של העם היהודי. זוהי בעיניי טרגדיה, משום שהיא רואה במדינת ישראל רק כעוגן ביטחוני - - -

זו טרגדיה. בעיניי זו טרגדיה, מכיוון - - -

את לא יודעת מה אני רוצה - - -

בעיניי זו טרגדיה. אגב, בסיורים שעשיתי בשנים האחרונות נפגשתי עם התנועות האלה, שמבקשות לטשטש את מדינת ישראל כמרכז לאומי. אפילו לא מדברים על עלייה, משום שרואים את מדינת ישראל אך ורק כעוגן ביטחוני וכלכלי.

ואני רוצה להציע פה עוד נקודה. תקשיבו עד הסוף, אולי זה ישכנע אתכם. חברים, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים – ואנחנו חייבים להמשיך לחלום; חייבים להמשיך ולשכלל ולהבין שבמדינת ישראל זה לא רק מילוי צרכים ביטחוניים שעומדים על הפרק. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל עומדת על שלוש רגליים: על הביטחון, על הכלכלה וגם על המשמעות והשורשיות. עברנו דרך ארוכה מימיו של הרצל ועד היום. ברוך השם, ביססנו את הכלכלה באופן יחסי, ביצרנו את הביטחון, הקמנו גופים אדירים שעובדים במסירות יומם ולילה וממשיכים להעצים את מדינתנו, ואנחנו גאים בכך מאוד.

אבל כדי שמדינת ישראל תהיה מקום שעולים אליו, שרוצים לעלות אליו, אנחנו חייבים לבסס את הרגל השלישית, וזו רגל של אמונה ומשמעות. העולים שעולים לארץ לא יעלו רק על בסיס מקלט בטוח. הם מבקשים מקלט בטוח, אבל לא פחות מכך הם צריכים משמעות. הארץ הזו, המדינה הזו, אוצרת בתוכה משמעות הרבה יותר עמוקה ממקלט בטוח.

הגיעה השעה שנבין שבלי הקומה הנוספת הזו לא נוכל לייצר שייכות ושבטיות שיחזקו את העלייה. הציבור מצפה מאיתנו כמנהיגות לפעול מתוך תודעה של חזון; להראות את הגדולה שיש בעם הזה, את האיכות הזאת שהולכת איתנו אלפי שנים.

העמידה – גם של הרצל, אגב – הרצל היה זה שאמר: מדינת ישראל לאור הנביאים - - -

בואו נכבד את זה.

העמידה האיתנה על הרגל השלישית תבטיח הן את השלום הפנימי והן את כוח המשיכה שלנו אל מול יהודי העולם. עלינו לחזור לטרמינולוגיה שרואה בעלייה את קודש הקודשים של העם היהודי. תפילת הדורות. עלינו להקצות מתוך תקציבי העתק שהמדינה משקיעה בקליטה חלק חשוב על מנת לבסס את הרגל השלישית של המשמעות. ובנוסף, בניגוד לחבריי חברי הכנסת שדיברו נגד התיקון של חוק הנכד, אני רוצה לומר: נכון, זה נושא מורכב, ובהחלט חוק השבות צריך להיות מעוגן בחוק-יסוד. אבל אנחנו לא יכולים לאפשר את הסיבוב שרק היום פורסם לא על ידי גוף חרדי או חרד"לי או משהו כזה – כמעט 43% מהעולים שעלו השנה, שקיבלו סל קליטה, תחת סעיף הנכד והנין – אגב, והנין, שהיום במדינת ישראל עשו סיבוב, וחזרו למקומות אחרים. ולכן אנחנו צריכים להידרש - - -

אני אגיד לך. הנתון המדויק: 41 - - -

אני מקריא מתוך ערוץ 13. אבל השרה תיקנה אותי ואמרה שמדובר ב-30%. חבריי חברי הכנסת, בואו נתייחס לנושא - - -

אני לא מבין למה אתם מפחדים לדון בנושא הזה בצורה מכובדת ועניינית. האם אנחנו רוצים לשקר לעצמנו? האם אנחנו רוצים לשלם תקציבי עתק לאנשים שאחר כך יורדים מהמדינה? למה אתם מפחדים מזה? בואו נשב יחד על המדוכה ונעשה את זה בצורה מכובדת - -

- - למה אתם צועקים ביום המכובד הזה, במקום לקדש אותו ולהפוך אותו לבסיס של עלייה נכונה של אנשים - - -

טוב, ברשותך, אני אסיים את הדברים.

חברים, אני רוצה לסיים. אני רוצה לסיים, תודה רבה.

עולים יקרים, אני רוצה לומר לכם, אנחנו מחכים לכם פה בזרועות פתוחות. הם אחים שלנו. כמו שפה במדינת ישראל יש לנו סולידריות ואכפתיות, וזה לא משנה באיזה מחנה אנחנו נמצאים – אתם חלק מאיתנו. פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות, פה נחיה חיי – אנחנו אומרים – "פה תהא השכינה שורה, פה תפרח גם שפת התורה". תודה רבה לכם.