ישיבה מיוחדת של הכנסת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, זיכרונו לברכה, במלאת 27 שנים להירצחו

יצחק רבין היה מופת למנהיגות אמיצה. יצחק רבין היה מודל למנהיגות מדינית אמיצה שהעזה לפעול למען חזון מרחיק לכת ולשנות את מקומה של ישראל במזרח התיכון ובעולם, כדי להבטיח את ביטחונה ואת עתידה. יצחק רבין היה מופת של מנהיגות צבאית אמיצה, שהעזה להוציא לפועל את תוכנית המלחמה הנועזת והמצליחה בהיסטוריה של מדינת ישראל בפתח מלחמת ששת הימים, ולהוציא אחר כך, במגוון תפקידים, מבצעים צבאיים נועזים רבים, מתוך המחויבות המוחלטת לביטחון ישראל. יצחק רבין היה מופת של מנהיגות שפעלה למען שוויון הזדמנויות לכל אזרחיות ואזרחי ישראל, בדגש על תיקון העוול כלפי הפריפריה והחברה הערבית. יצחק רבין היה מופת של למנהיגות של אמת – אמירת אמת ומלחמה על האמת.

יצחק רבין ידע גם לקחת אחריות. כשנכשלה הפעולה לשחרור נחשון וקסמן, זכרו לברכה, היה זה יצחק רבין שלקח אחריות פומבית על כך שהוא זה שקיבל את ההחלטה האמיצה – שיש מי שחשבו שהיא מסוכנת מדי, ושאת תוצאותיה הקשות כולנו מכירים. אבל הוא לא ברח; הוא נשאר והתמסר להפקת הלקחים שימנעו כישלון דומה בעתיד.

יצחק רבין היה מנהיג זקוף קומה שהעמיד את עצמו לבחירה. לעיתים ניצח ולעיתים הפסיד. הוא לא פחד ולא חשש מהתמודדות עם רצון הבוחרת והבוחר, גם במפלגתו וגם במדינתו. יצחק רבין היה זה שטבע את האמירה הכל-כך, כל כך, חשובה היום: במסכנות לא בונים מנהיגות.

ניסיתי לחשוב מה היה יצחק רבין עושה בימים קשים ומורכבים אלה, של הפסד פוליטי והעברת השלטון לידיהם של אלה אשר מסע ההסתה שלהם קדם לרצח הנורא. איך היה נוהג המנהיג האמיץ הזה ברגעים האלה? האם היה מרים ידיים? האם היה מתמסכן? האם היה מתקפל מול התקפות פרועות ומשולחות רסן? אבל התשובה הרי ידועה. בימים שבהם סערה הארץ, קריאות "בוגד" נשמעו מכל עבר, להקות פעילים מוסתים איימו עליו ועל משפחתו, הוא עמד מול כל אלה כסלע איתן, דבק באמת שלו; סלע שרק כדורי הרוצח יכלו למוטט.

מורשת רבין היא המחויבות להמשיך לפעול למען שוויון לכל הישראליות והישראלים; לפיתוח הארץ לטובת כל תושביה; למען סיום שפיכות הדמים, סיום הסכסוך הישראלי–פלסטיני; למען השלום. בטרור נילחם תמיד ביד קשה וללא מורא, אבל במקביל נמשיך תמיד לחפש דרך של שלום לסיום הסכסוך. ישראל זקוקה למימוש מורשת רבין כדי להבטיח את ביטחונה ואת עתידה. מורשת יצחק רבין תישאר לנצח בליבנו כמורשת של אומץ לב, עמידה בלחצים, מנהיגות שאיננה חוששת לעמוד לבחירה והמסכנות אינה חלק ממנהיגותה. זה נכון בימים אלה יותר מאשר בכל זמן אחר עד היום. יהי זכרו ברוך.