ישיבה מיוחדת של הכנסת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, זיכרונו לברכה, במלאת 27 שנים להירצחו

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יצחק רבין האמין בישראל חזקה. הוא הקדיש לזה את חייו, וזה הביא למותו. הוא האמין שישראל צריכה להיות בכל רגע נתון מדינה שעוצמתה אינה מוטלת בספק, שגורלה בידה, שקיומה תלוי רק בה. רבין הבין בכוח; הוא לחם כל חייו; הוא היה רמטכ"ל מלחמת ששת הימים; הוא היה חייל של המדינה. בגלל שהוא הבין בכוח הוא ידע שכוחה של מדינת ישראל צריך להיות בנוי על יסודות אמיתיים וחזקים במיוחד. הכוח לא נובע מאקדחים שמנופפים בהם – זהו נשקם של הפחדנים, זה היה נשקו של יגאל עמיר.

עוצמתה של מדינת ישראל נבנתה בידי רבין וחבריו על יסודות אחרים לגמרי. היסוד הראשון הוא שלטון החוק. צה"ל, שרבין היה אחד מבוניו, הוא לא עוד כנופיה מזרח-תיכונית; הוא צבא שומר חוק של מדינה דמוקרטית. הוא צבא שלוקח על עצמו מגבלות של הפעלת כוח מפני שזה מה שבונה את הכוח – העובדה שהחיילים שלנו יודעים שהם משרתים בצבא שיש לו כללים ברורים.

זה לא רק עניין ערכי, זה גם חלק מבניין הכוח; אם אין חוקים ברורים – אין שרשרת פיקוד, אין משמעת, אין יכולת לנהל את הצבא. אם כל אחד יכול לירות בכל פעם שמתחשק לו, זה לא צבא, אלה מליציות. אם אתם רוצים לדעת מה קורה כשנותנים לצבא להגיע למקומות האלה – אין בעיה, תסתכלו על המזרח התיכון, לא חסרות מדינות כאלה. בדיוק בגלל זה הן תמיד הפסידו לצה"ל במלחמות ישראל. אם אנחנו נהיה דומים לאויבינו – נפסיד במלחמה.

היסוד השני של עוצמתה של מדינת ישראל הוא העובדה שאנחנו חלק מהצד המנצח של הקהילה הבין-לאומית – הצד של המערב הטכנולוגי והמתקדם. העוצמה הישראלית נשענת גם על המחויבות של העולם המערבי לביטחוננו. "עם לבדד ישכון" לא מקבל מסוקי אפאצ'י, לא מקבל גישה לצילומי לוויין מעל סוריה, לא מפתחים איתו כיפת ברזל ולא הופכים אותו לחלק מהתוכניות המדעיות והטכנולוגיות הכי מתקדמות בעולם. רבין, שהיה שגריר בוושינגטון לפני שמונה לראש ממשלה בפעם הראשונה, ידע את כל זה.

היסוד השלישי הוא עוצמתה של הדמוקרטיה. לא במקרה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון היא גם המדינה המצליחה ביותר במזרח התיכון. דמוקרטיה היא לא רק שיטה שלטונית צודקת יותר, היא גם השיטה היעילה ביותר. בלי דמוקרטיה אין סטרטאפ ניישן, אין אקדמיה מצליחה ואין מחקר מדעי מתקדם; אין זרם מתמיד של רעיונות יצירתיים שבונים את כלכלתה של המדינה ואת החוסן החברתי שלה.

והיסוד האחרון של תפיסת העוצמה של רבין הוא השאיפה לשלום. כמו בהרבה דברים אחרים, הוא ראה את השאלה הזו באופן פשוט: האם ישראל תהיה חזקה יותר או חלשה יותר אם יהיה שלום? התשובה היא שהיא תהיה חזקה יותר.

מפה, מהבמה הזו, מהתפקיד שאותו אני נושא עכשיו, פעם אחר פעם הוא הסביר לעולם שהוא לעולם לא יסכים לשלום שמחליש את ישראל, אלא רק לשלום שמחזק אותנו. רק שלום שהוא יצרן של עוצמה. לא בכל מחיר, לא בכל דרך, אבל בשורה התחתונה, אם יהיה שלום אמיתי – הביטחון הישראלי יתחזק, הכלכלה הישראלית תתחזק, החוסן החברתי הישראלי יתחזק, אז צריך לחתור לשלום. אלה היסודות של תפיסת העוצמה של רבין: החוק, הדמוקרטיה, הקדמה והשלום.

ואז בא אדם שלא האמין בחוק, לא האמין בדמוקרטיה, לא האמין בקדמה ולא האמין בשלום, ורצח אותו. נהוג לומר שאפשר לרצוח אנשים אבל אי-אפשר לרצוח רעיונות. זה לא נכון, אפשר לרצוח רעיונות. הרעיונות היפים ביותר נרצחים בכל העולם כל יום. מה שיקרה עם תפיסת העוצמה של רבין תלוי בנו. תלוי במה שנעשה בשנים הקרובות. אם ישראל תזנח את שלטון החוק, תפרק את הדמוקרטיה שלה, תיקח אחורה את הקדמה ואת הקשרים שלנו עם הקהילה הבין-לאומית ותזנח לגמרי את השאיפה לשלום, אז היא תהיה מדינה חלשה יותר, והרעיונות של רבין ייקברו לצידו. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. נכון שהרגע הנוכחי הוא לא רגע טוב לרעיונות האלה, אבל אנחנו לא מאמינים במה שאנחנו מאמינים רק כשמבטיחים לנו שזה יהיה קל, ואנחנו לא נאבקים על המטרות שלנו רק כשיש לנו תעודת ביטוח שזה יצליח.

רבין לחם בקרב על ירושלים במלחמת העצמאות, הוביל את צה"ל במלחמת ששת הימים, הלך להיות ראש ממשלה. משם הלך לאופוזיציה, משם חזר להיות ראש ממשלה, מפני שהוא ידע שעל הרעיונות והאמונות שלך צריך להיאבק כל יום מחדש. זה לא בא בקלות. המבחן האמיתי הוא לא ההצלחות, המבחן האמיתי הוא הנפילות.

רבין לימד אותנו, בחייו ובמותו, שבעסק הזה, שכולנו – כל המליאה הזאת – נמצאים בו, ניהול מדינות והתוויית הדרך, אתה נמדד בשאלה אם אתה מוכן ללכת עד הסוף: עד הסוף עם מה שאתה חושב שנכון, עד הסוף עם העקרונות והערכים שלך. אני עומד פה כראש ממשלת ישראל ואומר לכם מפה גם אחרי הרצח, גם אחרי כל מה שקרה מאז הרצח: זה עוד לא הסוף. יצחק רבין איננו עוד; הרעיונות שלו חיים איתנו. יהי זכרו ברוך. תודה רבה.