אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רציתי לעלות ולדבר עד כמה החוק הזה חשוב, וגם חשוב שיוכנסו בו הרבה מאוד שינויים והתייחסויות שיחילו אותו על אוכלוסיות רחבות בהרבה. יש אנשים שמאיימים לפגוע באנשים שאינם מבני משפחתם. לא רק סוגיית האלימות במשפחה נמצאת כאן, כי אני קיבלתי פנייה מאנשים שאוימו במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת או כל מיני כלים אחרים וחוששים לחייהם. חוששים לחייהם. האדם שפגע בהם, גם אם הוא ישב בכלא למשך זמן מסוים, הוא משתחרר ואז הוא עדיין מהווה איום, אבל אין מי שישמור עליהם ואין מי שיגן עליהם. צריך להסתכל על סוגית המאוימים בצורה הוליסטית – לא לייחד אוכלוסיות מסוימות, לא לכוון את האש לאוכלוסיות ספציפיות, אלא חייבים לראות איך נותנים מענה לאנשים שחוששים לשלומם מפני אנשים המאיימים עליהם.
הסוגיה בתוך המשפחה, האלימות במשפחה, פוגעת – כזאת וכזאת תאכל החרב: יש גם בין ילדים להורים, בין הורים לילדים, בין גברים לנשים, בין נשים לגברים. האלימות מסכנת את כולם.
יש סימטריה. יש סימטריה. יש.
יש, יש סימטריה.
לא נכון.
לא נכון.
לא נכון.
תכירי את הנתונים. תכירי את הנתונים.
האמת היא, מירב, אני מתפלא – – –
אני חייב לומר – – –
אפשר להיכנס ולדבר על סטטיסטיקות ועל אלימות במשפחה, וגם, אגב, לצערי, ברוך השם, מעט – – –
תודה.
אני גם מאחל שהמספרים של הנרצחים במשפחה ולא במשפחה ירדו לאפס, וכל אדם שמת וכל גבר או אישה שמתים זה עולם ומלואו. אבל גם רצח – ברוך השם, המדגם בישראל הוא כל כך קטן שקשה לגזור ממנו נתונים, אבל גם רצח במשפחה, גם רצח של ילדים על ידי הוריהם, לצערי, זה דבר שקורה, גם רצח של גברים וגם רצח של נשים. מי שזה מרגיז אותו שיבדוק את הסטטיסטיקות במדינות שבהן הנתונים הם קצת יותר משמעותיים. אצלנו, ברוך השם, בוודאי בחברה היהודית, המספרים קטנים מאוד. גם בחברה הערבית, שהמספרים בה גבוהים יותר, עדיין יחסית למה שקורה בעולם הם מספרים נמוכים, וצריך לדאוג שהם יהיו עוד נמוכים בהרבה, ואין על זה מחלוקת.
חבל שהרצון לייצר פה איזה מאבק, כאילו יש מי שתומך באלימות ומי שמתנגד לאלימות – אני חושב שהשיח שהתנהל פה עכשיו בדקות האחרונות, אני חושב שהשיח הזה הוא שגרם להצעת החוק הזאת, שכשקוראים אותה וכשדיברה איתי עליה חברתי מיכל רוזין, אמרתי: זאת הצעת חוק שאני לא רואה שום סיבה להתנגד לה. אבל בשנייה שאנשים רוצים לייצר אותה כמאבק: גברים נגד נשים, רק גברים, רק נשים – לא. מי שאלים – צריך לשמור מפני אלימות. יש גם הרבה אלימות שלא נגמרת ברצח, ברוך השם, וגם ממנה צריך להגן.
ומי שמייצר את המלחמה הזאת, לו אינני שותף, אבל אנחנו – אני מאוד מאוד מקווה שבמסגרת הליכי החקיקה, כפי שהגענו הרבה מאוד פעמים בהסכמה, נגיע לניסוחי החוק והתאמת החוק למציאות, כדי שכולנו נהיה מוגנים מאלימות בכל מקום שהוא. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
443 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.