תודה רבה, כבוד יושב-ראש הישיבה. אז באמת יש לנו על מה לשמוח, אבל אני רוצה להתחיל דווקא במקום העצוב שבגללו החוק הזה בכלל נדרש. אני רוצה להקריא את שמות הנשים שנרצחו בשנת 2022, שלהזכירנו עוד לא הסתיימה: ספיר נחום, זכרה לברכה; סמר קלסאני, זכרה לברכה; ג'והרה חניפס, זכרה לברכה, בת 28 במותה; אישה בת 65 מפתח תקווה; אישה בת 60 מלוד; לובה לובוב פוטכין, בת 48 במותה; אבישג פחימה, בת 22 במותה; דינה שמחון, זכרה לברכה, בת 65 במותה; רימה חדיג'ה חשב, בת 33 במותה, אם לארבעה; אישה בת 27 מרמת גן; סוהילה ג'רושי, בת 36, שנורתה ברכבה לעיני ילדיה; רסמיה ברבור, זכרה לברכה, בת 28 במותה. בנוסף, למיס אבו לבן, שניצלה ממוות אך נפצעה קשה בעקבות ניסיון רצח לאחר שעזבה את ביתה עם שלושת ילדיה.
אני רוצה להזכיר קודם כול את יושבת-ראש מרצ לשעבר, שהגתה וקידמה את הנושא, חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון; את חברת הכנסת עליזה לביא, שהייתה יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה וקידמה את החוק; את חברותיי היקרות עאידה תומא סלימאן, קרן ברק, נעמה לזימי ואני, שהגשנו את הצעת החוק; מירב בן ארי, שעשינו לה חיים קשים השנה – מאוד, אני חייבת לומר – אבל רק בזכותה, וביחד, בשבועיים האחרונים, הצלחנו גם לקדם את החוק, וגם לעשות כל שניתן בשכנוע ובהבאת הפרוצדורות. כמו שאומר איתן כבל: אל תיקחי אותי לפרוצדורות, אבל לפעמים פה, בכנסת, בסוף, בלי הפרוצדורות, ההצעה הזאת היום לא הייתה עולה. אז תודה לך, באמת תודה גדולה.
אני חושבת, כמו שאמרו חברותיי לפניי, שההתגייסות של שני הצדדים של הבית הזה לטובת הצעת החוק הזאת ראויה לשבח, כי מדובר בדיני נפשות ממש. כולנו זוכרות ימים אחרים פה בכנסת. בכנסת התשע-עשרה היו פה אפילו תמונות צהלה ושמחה, שאפילו חלק ביקרו אותן. באמת היה פה שיתוף פעולה של נשים פמיניסטיות מימין ומשמאל, דתיות וחילוניות, ערביות ויהודיות – ביחד, אופוזיציה וקואליציה, הצלחנו מצד אחד למנוע גזרות ומצד שני להעביר חקיקה בנושא אלימות במשפחה, בנושא חזקת הגיל הרך, בנושא אלימות מינית. השותפות הזאת היא הסמל לפמיניזם שצריך להיות פה בכנסת הזאת בשיתוף פעולה.
מעבר לכך שהאזיק האלקטרוני עשוי להציל חיים, שזה הדבר החשוב ביותר, הפרקטיקה הזאת של שליחת נשים, שהן המאוימות על חייהן, ואת ילדיהן איתן, למקלטים לנשים נפגעות אלימות, צריכה לעבור מן העולם. לא יכול להיות שדווקא אלה שמאיימים עליהן הן שצריכות להתחבא או להתבייש באיזושהי צורה. אף אחת לא צריכה לשלם מחיר, להסתתר, לכלוא את עצמה, לוותר על החירות שלה, על חופש התנועה שלה, רחוק מביתה, על לא עוול בכפה, כאשר הגורם שהוא המאיים מסתובב חופשי.
מקלטים אלה גם כך סובלים מתת-תקצוב, ויש חסר גדול. ולכן, האזיק האלקטרוני, במקרים מאוד ייחודיים, יכול לייתר את הצורך של חלק מהנשים למצוא את עצמן ואת ילדיהן במקלטים, יכול להשאיר אותן בבתיהן, שימשיכו לחיות את חייהן תוך הרחקת הגורם האלים, והוא מה שיאפשר לנו יכולת אפקטיבית של אכיפה במקרים של הפרת צו ההגנה.
אני מאוד מקווה שנמשיך, כאופוזיציה וקואליציה, ולא חשוב מי יהיה בפעם הבאה – כמובן שחשוב מאוד – בנושא הזה, נמשיך לקדם ונעביר את הצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ושלישית.
אני רוצה להגיד תודה גדולה למשרד לביטחון פנים ולשר לביטחון פנים. אני רוצה להגיד תודה גדולה לצוות של השר. אני רוצה להגיד תודה גדולה – הוא הלך מפה – לשר המשפטים ולצוות שלו, ובראשם אסף – אני לא רואה אותו פה אבל היה איתנו בכל הטרטורים, גם בוועדה וגם בשכנועים, כדי להעביר; לסגן השר יואב סגלוביץ', שעזר לי מאוד בשכנוע ובפתרון החסמים. אני רוצה להגיד תודה ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור על העבודה ועל המסירות. היא הייתה במתח לא פחות מאיתנו לראות שסוף-סוף הדבר הזה עולה להצבעה. אני רוצה להגיד שוב תודה לכן, חברות שלי. הרגעים האלה הם הרגעים – כמו שאמרה חברתי עאידה – ששווים את כל השעות הקשות, את הכעסים, הריבים, הלחצים, בשביל לבוא לעשות טוב לציבור האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל ולעשות צדק חברתי. תודה.
609 מילים של מיכל רוזין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.