אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו אולי נפגשים כאן בפעם האחרונה בכנסת העשרים-וארבע. אני לא יודע עוד כמה יהיו בכלל ישיבות בזמן הפגרה, ואם כן יהיו הסכמות אז נוכל לדבר. בשלוש הדקות שיש לי אני דווקא רוצה לציין כמה דברים ובכל זאת להגיד תודה לממשלה, שעשתה המון דברים בשנה האחרונה, וכמובן שישראל ביתנו, אנחנו כסיעה היינו חלק וממשיכים להיות חלק מהממשלה הזו, חלק מהקואליציה.
לפני שנה, כשהתחלנו את המשימה הזו – ואני קורא לזה משימה – אחרי ארבעה סבבים של בחירות, אחרי אי-ודאות כלכלית, אחרי קורונה ואחרי דברים נוראיים – גם בקמפיין, הסתה, שיסוע, פילוג, כל הקמפיין המלוכלך שהיה – אמרנו לעצמנו כמה דברים: קודם כול אמרנו שאנחנו לא נתווכח בנושאים המדיניים, את המחלוקות שלנו נשאיר בצד. אף אחד לא האמין שסיעת מרצ תשב יחד עם סיעת ישראל ביתנו או ימינה או תקווה חדשה באותה קואליציה. אני כראש הסיעה ישבתי כל שבוע בהנהלת הקואליציה, ויש לי רק דברים טובים להגיד על הקואליציה, כי תמיד ידענו ליישב את המחלוקות שעלו. זה לא סוד, עלו מחלוקות, אבל אמרנו שקודם כול אנחנו צריכים לדאוג לדברים שלא דאגו להם לפנינו.
ואכן, אחרי כמעט ארבעה חודשים או חמישה חודשים מאז כינון הממשלה, אחרי כל הוויכוחים שהיו, הצלחנו להעביר תקציב וחוק הסדרים שבעיניי הם אחד הדברים החשובים מזה 20 שנה. אני משווה את הרפורמות של שר האוצר ליברמן לרפורמות שהיו בזמנו כששר האוצר היה נתניהו בממשלת שרון, בין 2003 ל-2005. אנחנו הצלחנו לעשות הרבה דברים, ואני מאוד מקווה שנמשיך לעשות אותם בממשלה הבאה.
אבל, בדבר אחד אנחנו נכשלנו, ופה אני מודה – אנחנו נכשלנו בעצירת מכונת ההסתה המטורפת, שהמשיכה לתפקד מצידה של האופוזיציה במשך שנה שלמה. אני כבר לא מדבר על היחס כלפי ראש ממשלה מכהן במדינת ישראל, שתמיד היה סמל – לא משנה, אתה יכול לאהוב את ראש הממשלה, אתה יכול לבקר אותו, אבל זה סמל של המדינה, כמו הנשיא, כמו בית המשפט העליון. זה סמל. כשאתה אומר לסמל: לך, לך, לך, לך, נוכל, נוכל, נוכל – – –
גדי, נדבר אחרי הפריימריז בליכוד, בסדר? תשאיר את הוויכוח הזה לאחרי הפריימריז. בוא, נראה אותך אם זה עזר לך בפריימריז, אחר כך תחזור אליי.
ולכן – אני יודע שאנשים עשו את זה למען הפריימריז. בוא נראה אם זה עזר לך. אם אתה רוצה עכשיו להצדיק את השסע וההסתה, בוא נראה אם זה יעזור לך בפריימריז. אולי אני משרת אותך עכשיו כשאני אומר לך, כי אלה דברים שהיו פה רק לטובת הפריימריז בתוך מפלגת הליכוד, אז בוא, תדבר איתי – מתי יש לכם פריימריז, בתחילת אוגוסט? דבר איתי אחרי זה, בסדר?
בזה כן נכשלנו. לא הצלחנו לעצור את התעמולה הנוראית הזאת, ולא הצלחנו לעשות את זה משום שאנחנו חשבנו – –
אני מסיים, אדוני היושב-ראש. – – אנחנו חשבנו שאפשר לדבר אחרת, אפשר לעשות בג'נטלמניות, אפשר גם לכבד אחד את השני, אפשר לעבור מתרבות "אני אני אני" ל"אנחנו". בזה, דרך אגב, הצלחנו – הממשלה הזאת זה באמת "אנחנו" ולא "אני".
כולם, כל השרים יכולים להעיד שכיבדו אותם, כיבדו את המשרדים והם עבדו תחת מטרייה אחת. אני מאוד מקווה שגם בחודשים הקרובים הממשלה הזאת תמשיך לתפקד כמו שהיא תפקדה במשך שנה, והמשחקים הפוליטיים והפוליטיקה הקטנה לא יחלחלו לתוך הממשלה הזו. כך גם נעשה, ויש לנו מטרה בקמפיין הזה וגם בבחירות להמשיך לשמור על השפיות ולא לתת לאופוזיציה לחזור לשלטון. תודה רבה.
525 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.