אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עולה לסכם את חוק התפזרות הכנסת, אבל אני בעצם מסכם את הכנסת העשרים-וארבע. אומנם יש עוד חקיקה שתעבור בהסכמה ועוד כמה ועדות, אבל אחרי ההצבעה אנחנו ניפרד ממנה לשלום – חלקנו בידידות, חלקנו בכעס, אבל אני חושב שרובנו יוצאים ממנה בתחושה שבאנו לעשות טוב לעם ישראל.
עד לפני שלושה שבועות הייתי חלק מהקואליציה; הייתי חלק מקואליציה מורכבת במשך שנה. זאת הייתה שנה של מאבקים ועימותים בלתי פוסקים שלעיתים חצו את גבול הטעם הטוב ולא הוסיפו כבוד לנו ולמשכן הזה, הסמל של הממלכתיות הישראלית המתחדשת. נכנסתי לקואליציה הזאת לא כאופציה ראשונה אלא כי לא הייתה אופציה לממשלה אחרת. אני וידאתי את זה רגע לפני הכניסה, וגם וידאתי שההסכמים הקואליציוניים ישמרו על הערכים שלי ועל מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אבל הניסוי של הקואליציה הזאת נכשל.
לאורך כל השנה שאלו אותי: מה יהיה הקו האדום? מתי לא תוכל להיות חלק מהקואליציה? ואני תמיד עניתי שכשהקו האדום מגיע, אתה רואה אותו. וראיתי אותו. אצלי הקו האדום היה שיתוף פעולה והישענות על הרשימה המשותפת. אני אומר פה עכשיו כמה דברים שאולי לחלק מהאנשים יהיה קשה לשמוע, אבל מבחינתי, מי שלא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, מי שלא מכיר בכך שהיהודים הם מדינת ישראל, ויש לו שאיפה שעם ישראל לא יהיה בארץ ישראל – אין לו מקום לשותפות, ואין לו חלק בבית הזה. אבל אני לא מחליט מי יהיה זכאי להיבחר לכנסת. אני מחליט לעומת זאת עם מי אני לא משתף פעולה. אז הקו האדום שלי הגיע, אבל גם ראוי לציין שהוא הגיע אחרי הישגים לממשלה הזאת וגם לי, ואני חושב שדווקא בעת פיזור ראוי לציין אותם.
אני כמו ציבור גדול התמלאתי גאווה על שבפעם הראשונה עמד בראש ממשלת ישראל אדם מהציוניות הדתית, חובש כיפה, שליוויתי במשך עשור, ועשה ועושה דברים טובים למען עם ישראל. הממשלה הזאת העבירה תקציב מדינה שהיה תקוע. האזרחים מן השורה לא תמיד מודעים לחשיבות תקציב המדינה ולתפקוד של משרדי הממשלה.
אני חייב לומר שכמו כל עם ישראל התמלאתי השנה גאווה במצעד הדגלים שצעד לפי המתווה; בהתנגדות להסכם הגרעין האיראני; בסיכום המת"ע ובאישור אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון; בקידום ההיבטים המשפטיים והמקצועיים לקראת חיבור החשמל להתיישבות הצעירה – משימה שעוד חייבים לסיים; ביחסים הטובים שנמשכים ונרקמים מול מדינות העולם; בחיבור סיבים אופטיים בכל רחבי הארץ, לרבות ביהודה ושומרון, בגליל, בנגב ובמרכז; בשיתופי פעולה יוצאי דופן בין חילונים לדתיים, בין שמאל לימין; בשבירת חסמים ועשייה למען אוכלוסיות שנזנחו.
בעבודה קשה בוועדות הכנסת השונות. לצד הניצחונות הגדולים האלה היו, כמובן, גם לא מעט מפלות. זאת הייתה קואליציה קשה, וכאמור, הגיע קו אדום. אני מניח שגם האופוזיציה יוצאת היום בתחושת הצלחה. פוליטיקה היא אומנות הפשרות – כך פעלתי לאורך כל השנה כיושב-ראש סיעת ימינה וכיושב-ראש ועדת הכנסת, וכך, בעזרת השם, אמשיך לפעול.
אני רוצה להגיד תודה לכל חבריי וחברותיי פה בכנסת. כולנו באנו, כל אחד על ידי שולחיו, כדי לעשות להם טוב, לעשות למענם. עשינו את ההשתדלות המרבית.
אני רוצה להודות לעובדות ולעובדי הכנסת שנשארים פה איתנו עד הרגעים האחרונים של הלילה ופותחים איתנו את הבוקר בכל שבוע מחדש. אני רוצה להודות ליועצים וליועצות שלנו, ואני שמח על כך שהספקנו לטפל בשכר ובתנאים שלהם. אני רוצה להודות לעובדות ולעובדי הסיעות, שעובדים קשה מאחורי הקלעים – מסייעים לנו, מכוונים אותנו, מדייקים אותנו כדי שנעשה טוב ומדויק למען הציבור שבחר בנו. לצערי, לא הספקנו לשפר את התנאים שלהם, אבל יש על כך הסכמה מקצה לקצה בבית הזה, ואני בטוח שבכנסת הבאה, בעזרת השם, הנושא הזה יתוקן.
את המילים הבאות העליתי בכמה הזדמנויות כאן מעל בימת הכנסת, ולקראת היציאה לבחירות חשוב לי לומר אותן שוב – מילותיו של רבי אלימלך מליז'נסק: "שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך", ואל יעלה בליבנו שום שנאה לאחד על חברו, חלילה.
אני שמח שלקראת סוף המושב הזה, לקראת סוף הכנס הזה, לקראת התפזרות הכנסת, הייתה עבודה משותפת בין הקואליציה לאופוזיציה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת בועז טופורובסקי, לדנה ולנטע וכמובן לכל הצוות שלי.
אני רוצה להודות לחבר הכנסת יואב קיש על שיתוף הפעולה. אני רוצה לוודא עכשיו, גם מבחינת חבר הכנסת בועז טופורובסקי – חבר הכנסת יואב קיש? איפה חבר הכנסת קיש? איפה חבר הכנסת קיש? אני רוצה לוודא שכולם מוכנים ושאפשר לסיים. תודה רבה לכולם ושניפגש, בעזרת השם, בשמחות.
676 מילים של ניר אורבך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.