אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, את מה שיש לי לומר על פיזור הכנסת אגיד אחר כך, אבל כרגע אני מייצג את ועדת הכנסת בהצעת החוק. אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע ומימון מפלגות, התשפ"ב–2022, שהכינה ועדת הכנסת לקריאה שנייה והשלישית. ההצעה היא מיזוג של 11 הצעות חוק של חברי הכנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה.
הפרק הראשון של ההצעה עניינו התפזרותה הכנסת העשרים-וארבע. לפי ההצעה, הבחירות לכנסת העשרים-וחמש יתקיימו ביום ז' בחשוון התשפ"ג, 1 בנובמבר 2022. יצוין כי בקריאה הראשונה הוצגו מועד חלופי נוסף, וגם לתאריך שציינתי הוגשו הסתייגויות עם מועדים אחרים.
יתר סעיפי ההצעה, עניינם מימון מפלגות. מדובר בתיקונים הקשורים גם הם להקדמת הבחירות, והם כוללים הוראות דומות לאלה שנחקקו לפני מערכות הבחירות האחרונות. תיקונים אלה נדרשו בעקבות הגירעונות שאליהם נקלעו המפלגות בשל הצורך לנהל כמה מערכות בחירות זו אחר זו בפרק זמן קצר.
התיקון הראשון עניינו גובה המימון הציבורי למפלגות בתקופת בחירות. בעניין זה נפגשה ועדת הכנסת עם הוועדה הציבורית שקמה לפי חוק מימון המפלגות, שבה חברים השופטת אילה פרוקצ'יה, חבר הכנסת לשעבר אהוד רצאבי ופרופ' אסף מידני. ועדת הכנסת ביקשה מהוועדה הציבורית להיפגש עם נציגי הסיעות ולשמוע את טענותיהם בעניין הצורך בהגדלת יחידת המימון, וכך אכן נעשה. לאחר שהוועדה הציבורית הציגה בפני ועדת הכנסת את החלטתה שלפיה יחידת המימון בתקופת הבחירות לכנסת העשרים-וחמש תעלה לסכום של 1.6 מיליון ש"ח החליטה ועדת הכנסת לעגן עניין זה בחוק. יודגש כי התיקון נוגע אך ורק לגובה היחידה בקשר למימון הבחירות, ולא ישפיע על המימון השוטף או ההלוואות שנגזרות ממנו, ויהיה בתוקף רק לעניין הבחירות הקרובות.
תיקון נוסף קובע – גם זה כהוראת שעה לבחירות הקרובות – כי התוספת האחידה המשולמת לכל אחת מהסיעות לאחר הבחירות לכנסת העשרים-וחמש תעמוד על 1.4 יחידת מימון, מהיחידה החדשה, כמובן, במקום יחידה אחת. תוספת זו נקבעה בהתחשב בהוצאות הקבועות הרבות של כל הסיעות וכדי לצמצם את הפגיעה בסיעות הקטנות, שכן מדובר בסכום שאינו מושפע מגודל הסיעה.
הסדרה נוספת מוצעת בעניין ההלוואות, בדומה לתיקונים שנעשו במערכות הבחירות הקודמות. לפי חוק מימון מפלגות, הלוואות שמקבלות הסיעות מהכנסת מוחזרות מכספי מימון ההוצאות השוטפות המשולמים לסיעות מדי חודש במהלך תקופת כהונתה של הכנסת. ואולם, בשל הפיזור המוקדם של הכנסות האחרונות לא הצליחו הסיעות להחזיר את כספי ההלוואות. לפיכך, מוצע שלא לקזז את סכומי ההלוואות ממקדמות מימון הבחירות לכנסת העשרים-וחמש, על מנת שלא יקרה מצב שבו לא ייוותר לסיעות תקציב מספיק לבחירות. החזר ההלוואות יחל בחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים-וחמש ויימשך עד תום ארבע שנים וארבעה חודשים מכינוסה של הכנסת. כמו כן, סיעה שתיקח הלוואה בכנסת העשרים-וחמש, סכום ההלוואה יגדל כך שהוא יהיה בשיעור מקסימלי של חצי מהמימון השוטף החודשי שלה לתקופה של ארבע שנים וארבעה חודשים, אך מובן שבקביעת סכום ההלוואה יובאו בחשבון ההלוואות שלקחה הסיעה בכנסות הקודמות. כדי למנוע אי-שוויון בין הסיעות השונות בכנסת העשרים-וארבע, מוצע לאפשר לסיעות שלא קיבלו הלוואה או שלא קיבלו את מלוא סכום ההלוואה עד לתחילת החוק לקבל עד 80% מההלוואה המלאה, ובלבד שיבקשו זאת בתוך עשרה ימים מיום התחילה. נוכח היתרון המובנה של המפלגות המיוצגות בכנסת לעומת מפלגות חדשות, מוצע כי מקדמת המימון שיכולות לקבל מפלגות חדשות תהיה בשיעור של עשר יחידות מימון במקום בשיעור של 70% מעשר יחידות מימון, וזאת כנגד ערבות בנקאית.
התיקון האחרון הוא תיקון של קבע, ועניינו הארכת התקופה שקובע החוק לעניין הגשת דוחות הסיעות למבקר המדינה והתקופה העומדת לרשות המבקר להגשת דוחות הביקורת מטעמו. תיקון זה נדרש מאחר שהתברר כי התקופות המנויות בחוק אינן מספיקות ומחייבות את הסיעות והמבקר לפנות לוועדת הכספים ולבקש את אישורה להארכת התקופה כמעט כדבר שבשגרה. ההצעה אינה גורעת מסמכות ועדת הכספים, אך הכוונה היא שהתקופה הנקובה בחוק תהיה מספיקה לגיבוש הדוחות הללו.
בשם ועדת הכנסת – ואני מדגיש: בשם ועדת הכנסת – אבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. את עמדתי אומר אחר כך; לפחות את אחת מההסתייגויות אבקש מהכנסת לקבל.
אבל לפני שאני יורד, בנוגע לוועדת הכנסת, אני רוצה להודות באמת על עבודה מטורפת בלי שעות שינה של היועצת המשפטית של הוועדה, ארבל, שעבדה ימים ולילות, למנהלת הוועדה ולכל הצוות שלה. צוות הייעוץ המשפטי, היועצת המשפטי לכנסת וכולם עברו שבוע באמת מתיש, לילות, ימים, ושעות על גבי שעות. אנחנו בסוף איכשהו שורדים את זה, אבל הם באמת עבדו מאוד מאוד קשה, ומגיעה להם באמת תודה רבה, ללא שום קשר לשום דבר – עבודה של אנשים במשך ימים רבים. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אמרנו היום בהלל: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". צריך לדעת להודות על הסייעתא דשמיא. היו הרבה אנשים שהיו סקפטיים, שנה שלמה היו סקפטיים, אמרו: מה האופוזיציה הזאת עושה? למה היא חותרת? ובסוף הייתה סייעתא דשמיא.
בפרשת השבוע הזה אנחנו קוראים כמה וכמה פעמים – אבל יש סיפור על נחש הנחושת, שכל מי שהיה מביט בו היה מתרפא. שואלת המשנה: "וכי נחש ממית או נחש מחיה?" אלא כל זמן שהיו מסתכלים כלפי אביהם שבשמיים, מייד היו מתרפאים. כשהם היו מסתכלים למעלה על הנחש, היו נזכרים להסתכל למעלה – מייד היו מתרפאים.
תראו, רבותיי חברי הכנסת, לא הייתה סייעתא דשמיא לממשלה הזאת. למה? היו ממשלות שמאל בישראל, לא כולן היו ממשלות ימין, היו ממשלות כאלה ואחרות. אבל ממשלה שקמה מיומה הראשון, והנושא היחידי ששנוי במחלוקת שבו היא טיפלה במסירות ובעקביות, הנושא היחידי ששנוי במחלוקת במדינת ישראל – בנושא של ימין ושמאל – היא ניסתה בוקר אחד בחומש כן, בוקר אחד לא; בוקר אחד באביתר כן, בוקר אחד לא; בוקר אחד כן חשמל בהתיישבות הצעירה, בוקר אחד לא. בכל הנושאים האחרים השנויים במחלוקת היא השתדלה לשמור על איזושהי עמימות.
אבל יש נושא אחד, והנושא הזה, מהיום הראשון – וב-90% מהדברים היא גם לא הצליחה – היא הצהירה שהיא תשנה את הרבנות בנושא היהודי-דמוקרטי, שהוא נושא שנוי במחלוקת במדינת ישראל, בנושא הזה בכל הכוח, בנושא של הכשרות בכל הכוח, ולא הצליחה – יש עוד חצי שנה עד שייכנס החלק השני של הרפורמה, בנושא של שינוי מעמד הגרות לא הצליחה, בנושא הכותל לא הצליחה. אבל אלה היו הנושאים שהם שמו על השולחן מהיום הראשון. הגדיל לעשות שר התקשורת, שעמד פה בגאווה ובשחצנות ואמר לנו שהוא יוציא אותנו מהגטו, הוא יחנך אותנו מחדש, יפתח אותנו לעולם, יעשה בלעם בן בעור ויגמור את הציבור החרדי. זה הנושא היחיד. עמד שר האוצר – לא הגבנו לו אז, גם היום אני לא בטוח שצריך להגיב לו, אבל הוא דיבר על לומדי התורה בכזה בוז, בכזאת שחצנות.
מה החזיק אותנו אלפיים שנה בגלות? מה החזיק אותנו מאז מעמד הר סיני אם לא התורה? יש מישהו פה שחושב שזה לא מה שהחזיק אותנו? ובכאלה בוז וגאווה – איך יכולה להיות סייעתא דשמיא לממשלה כזאת? "וכי נחש ממית או נחש מחיה?" אלא כל זמן שמסתכלים כלפי אביהם שבשמים, מייד היו ניצולים.
אני זוכר ראשי ממשלה, לא אחד ולא שניים, ולא רק מהימין, שהיו מתקשרים לרבנים שיתפללו עליהם; לפני שהיו יוצאים למבצע, שיתפללו על המבצע שיצליח. הייתה הסתכלות קצת למעלה. ממשלה שמיומה הראשון זה הדבר היחיד שאמרה: את זה אני אמחק, את הרבנות הראשית אנחנו נחסל, את המסורת נחסל, את התורה נחסל, את טהרת ישראל נבטל. מי שלא רוצה להיות פתוח לכל מה שקורה ברשת ובאינטרנט – לא, אנחנו נכריח אותו, אנחנו נלמד אותו איך כן. הוא יהיה חייב להיות בפנים.
רבותיי, נכנס מחר ראש ממשלה חדש בישראל. שיזכור את זה. זה לא קשור לקואליציה ואופוזיציה ולא קשור לאיפה נמצאות המפלגות החרדיות או החרדיות או האמוניות. שיזכור את הדבר הזה. בזמן שמסתכלים כלפי אביהם שבשמים מתרפאים, ואם לא, אין סייעתא דשמיא. אין סייעתא שמיא למי ששם על דגלו בשחצנות ובגסות לרמוס, לדרוך, להרוס.
שמעתי אתמול שמועה שיש פה מפלגה שרוצה לשריין את אותו שר הדתות. כלך לך מדרך זו. זה אדם שאסור לו להיות כאן. אסור להיות אדם שחורת על דגלו, בצורה כאילו אורתודוקסית, להחריב, להרוס, כשהוא יודע שיש לו אפילו ממשלה צרה – זה מבחינה טכנית. אבל אין סייעתא שמיא לדבר הזה. מי שחושב שהוא יכול להיות בלי האמונה, בלי התורה, בלי שמסתכל כלפי אביו שבשמיים, אין לו שום סיכוי לשרוד. ממשלה שלא הצליחה שנה שלמה כמעט להעביר אף החלטה כאן בכנסת והולכת להיות הממשלה הכי קצרה שהייתה בתולדות ישראל, באה בדיוק מהדבר הזה, ולכן "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
1,286 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.