הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע ומימון מפלגות, התשפ"ב–2022

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בוקר טוב, כנסת נכבדה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תרשו לי לומר כמה מילים בשפה הערבית. אי-אפשר לסיים את הקדנציה הזאת – –

– – בלי לומר כמה מילים בשפה הערבית, ונסגור בעברית.

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לפני שנה חתמנו על ההסכם הראשון, הסכם קואליציוני ראשון בישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שמפלגה ערבית נכנסה לקואליציה. הרבה אנשים שאלו ושואלים, חלקם מכוונה טובה, שזה הרוב, וחלקם מיריבות פוליטית: האם צלח הניסיון הזה? האם כשל הניסיון הזה? לא זו השאלה. השאלה המרכזית בכל פעולה פוליטית: מה אנחנו עושים? לאן אנחנו פונים? כיצד יתרום לנו הניסוי הזה? כיצד נפתח אותו? איך נתקדם איתו כדי להשיג את המטרה הפוליטית המרכזית אשר רצינו להשיג – להיות חלק מהמשחק הפוליטי כאן בישראל, להיות גורם משפיע וכוח פוליטי משפיע לטובת ענייני החברה הערבית שלנו?

העניין הזה, יכולנו לכפות בו את עצמנו בתור שחקן פוליטי, ולא שנישאר על הספסל כרזרבה או בשולי-השוליים ושנדיר את עצמנו, הדרה עצמית, כמו שחתרו המפלגות הציוניות להדרתנו שנים רבות. מהבחינה הזאת אין ספק שהניצחון הגדול יותר הוא שאנחנו הצלחנו לכפות את עצמנו כשחקן פוליטי במגרש. בעקבות זאת שמנו את ענייני החברה הערבית שלנו ואת הבעיות של החברה הערבית שלנו למעלה, על השולחן ולא מתחת לשולחן, וטיפלנו בהם באופן ברור וכן, באמצעות מקבץ גדול של החלטות ממשלתיות ותקציבים אשר הוצבו לטובת החברה הערבית שלנו, ובראש ובראשונה, לנוכח המצב – הטיפול באלימות ובפשע, אשר מכרסמים בגופה של החברה הערבית שלנו במשך 10, 15 שנה וההמשך העלייה בפונקציית הפשע בחברה הערבית.

בשנת 2022, השנה שבה הפכנו להיות שותפים בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות, החלה הפונקציה הזאת לרדת. אפילו אחרי גל האלימות האחרון עדיין יש ירידה ברמת האלימות – יותר מ-20% במקרי הרצח, יותר מזה בניסיונות הרצח וסביב 40% בירי, ויש מדדים אחרים אשר מאמתים שאנחנו נמצאים בכיוון הנכון. זאת אומרת, אנחנו לא הצלחנו לשים קץ לכל תופעת האלימות והפשע, אולם הצלחנו לפחות בשינוי הכיוון של העניין הזה. ואנחנו ממשיכים בדרך הזאת ואנחנו זקוקים ליותר זמן. אם יש ירידה של 20%, אז בוודאי שאנחנו לא זקוקים לשנה אחת – אנחנו זקוקים לשלוש או ארבע שנים כדי להגיע למדדים נמוכים בנושא הזה.

כך, גם כאשר שמנו את העניינים הכלכליים והחברתיים של החברה הערבית שלנו על השולחן ולא מתחת לשולחן, הצלחנו לקבל החלטות על קבלת תקציבים עצומים בתחום החינוך לבניית בתי ספר וקידום אנשים, בתחום הרווחה, בתחום התכנון והבינוי, בתחום הייצור והתעסוקה, בתחום החקלאות, בתחום ההייטק, בתחום הספורט והתרבות ובתחומים אחרים. מטבע הדברים, לא שכחנו את אנשינו בנגב; עניין הכפרים הלא-מוכרים בנגב תמיד במחשבותינו. התקבלה יותר מהחלטה מיוחדת בנגב בעניין הזה – הכרה בשלושה כפרים, והדבר המשמח ביותר היה כשראיתי לפני יומיים-שלושה שהחלה העבודה לבניית מרכז שירות השייך לכפר החדש ח'שם-זנה ולבניית בית ספר שאמור להיפתח בתחילת שנת הלימודים הקרובה. אז אנחנו עושים שינוי במציאות בעניין הזה. נוסף על שלושת הכפרים ח'שם-זנה, עבדה ורחמה, יש את הכפר תל ערד, אשר עבר את תהליך ההכרה. אנו גם עושים מאמצים להחזיר את ההחלטה להכיר באל-פורעה ושלא תבוטל ההחלטה הזאת בשביל המכרה שהם רוצים להקים שם, ועצרנו זאת. המשימה העומדת בפנינו בנוגע לנגב היא ההכרה בכפרים הנמצאים בנגב ליד באר שבע. אנחנו הבטחנו לאנשינו את העניין הזה, ואנחנו הולכים בדרך הזאת עד שנגשים זאת – כמובן, בזכות תוכנית החומש שהוקמה במיוחד לאנשינו בנגב, אשר עולה על 5 מיליארד שקלים, לכל שירותי החיים.

אם כך, כשאתה כופה את עצמך כמספר קשה, כשאתה כופה את עצמך כשותף פוליטי ראוי, אתה מתחיל ללכת בכיוון הנכון, ואתה מתחיל לפתור את ענייני החברה הערבית שלך ואתה מגיע עם פתרונות. זו פעולה מציאותית הדרגתית, והיא מתגשמת בהישגים מצטברים. לנוכח המצב, הבחירות אינם המטרה. אנחנו לא רצינו את הבחירות האלה, משום שאנחנו מרגישים שהחברה הערבית שלנו זקוקה למעש ולפתרונות לעניינים הבוערים שלה, ואינה זקוקה לחזרה ליריבות בבחירות, לניהול קמפיינים לבחירות שאין בהם תועלת אלא לחלק מהעובדים בתחום הזה. החברה הערבית שלנו רוצה פתרונות היום, מחר ומוחרתיים. ואולם, הבחירות האלה נכפו עלינו, ואנחנו הולכים בדרך שלנו, אנחנו חוזרים אל החברה הערבית שלנו, אנחנו חוזרים אל הבוחר הערבי שלנו ואומרים לו כך: הניסיון שלנו עדיין מתקדם בעלייה, ואנחנו צריכים להתקדם בו. אי-אפשר לגשר על הפער שהצטבר עשרות שנים בתוך עשרות חודשים. אנחנו זקוקים למשא ומתן חדש עם הבוחר הערבי כדי להתקדם, כדי שנהיה כוח פוליטי ערבי עצמאי, בטוח, יוזם, פועל ומשיג פתרונות בעבור החברה הערבית שלנו.)

משפט אחרון – בשפה העברית. קודם כול, תרשה לי להודות לך, אדוני היושב-ראש. היית שותף, תמכת, גם בהיותך מיקי לוי, שאנחנו מכירים אותו, אבל גם בהיותך יושב-ראש הכנסת. נתת גיבוי ותמכת בכל המהלכים שאנחנו מנסים לקדם. אין ספק, אדוני היושב-ראש – כולם מדברים על זה שבשנה האחרונה הקואליציה הזאת התאפיינה בשותפות הזאת. פעם ראשונה שבה מפלגה ערבית שותפה לקואליציה. ואני מדגיש את הנושא הזה, אבל מדגיש עוד היבט אחר, כללי יותר, לכל החברה הישראלית, יהודית וערבית. לא רק שברע"מ עשינו בפעם הראשונה חיבור ושותפות ערבית-יהודית בתוך הקואליציה, זאת פעם ראשונה שגם אתה מביא את הקצה של החברה הישראלית בימין עם הקצה של השמאל. זה התאפשר בזכות כל השותפים להיות ביחד, להציג אלטרנטיבה אמיתית, ערכית, מוסרית, וגם אלטרנטיבה פוליטית שיש בה דרך. הוכחנו שאפשר, שזה אפשרי, ולא כמו שהטילו ספק שזה בלתי אפשרי. אפשר לעבוד ביחד. אנחנו לא הבחנו שיש כל כך מאבק בין המפלגות עצמן. יכול להיות שכמה חברי כנסת לא הצליחו להתעלות או להפנים את החשיבות של התהליך הזה וכמה שכל אחד מחויב לתת לו הזדמנות, אבל הוכחנו שאפשר לעשות את זה ביחד. יש אלטרנטיבה, יש שיח סובלני, מאופק, שמנסה לקרב, שמנסה לתת תקווה לכל אזרחי המדינה, יהודים וערבים.

כולי תקווה שציבור הבוחרים והציבור באופן כללי בישראל ייתן לקואליציה הזאת, ייתן לדרך הזאת, עוד מנדט בבחירות הבאות, שנוכל להמשיך ביחד ולקדם את הסוגיות השונות של כל החברה, במיוחד של החברה הערבית, ולהמשיך להגיד שהתהליך הזה נמצא בעיצומו. רק התחלנו. יש לנו הרבה הישגים. מכאן אנחנו יכולים להמשיך להגשים את כל התקוות ואת כל החלומות שאנחנו חושבים עליהם, לחפש את הטוב המשותף ולמצוא תמיד נתיב איך אפשר לנהל מחלוקת בצורה מכובדת, בצורה שמכירה באחר ובצורה שמביאה פתרונות ולא מחפשת מורכבות ומחפשת להכשיל אחד את השני. שוב, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מודה לך.

ומכאן אנחנו ממשיכים באופטימיות, ואני בטוח שאנחנו נצליח להמשיך בדרך הזאת, ושהציבור בישראל כולו ייתן לנו מנדט להמשיך. תודה רבה לכם.