אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצליח לכם, אופוזיציה. ההפחדה המסיבית הצליחה. הירידה לחייהם של נבחרי הציבור הצליחה בענק. אני מקווה שאתם מרוצים. הכרזתם מלחמה – עשיתם מלחמה. אבל לא לעולם חוסן. מכירים את הסיפור על הנמלה והצרצר? יש שם מוסר השכל – אתם מכירים אותו. אנחנו לא נתייאש ואנחנו לא נרים ידיים לעולם. לבחירות הבאות נגיע חזקים יותר ומגובשים יותר, ומי מנבחרי הציבור הקיימים או המתחממים על הקווים שפוחד, שבא לחפש חברים, שיש לו עור דק, שנעלב, שצריך לתחזק אותו – שיעשה טובה ויישאר בבית, שיחסוך לנו את הנוכחות שלו כאן.
כל כך הרבה חוקים מצוינים היו יכולים לעבור: חוק הרחבת סל המוצרים המפוקחים למוצרים בריאים ומזינים, ביטול מנגנוני הסינון המעמדיים בכניסה לאוניברסיטאות, הקמת נציבות השלום, סיוע משפטי לנפגעות תקיפה מינית – וזה רק קצה הקרחון. תחושת ההחמצה היא מרה מנשוא, היא מציקה ולא נותנת מנוח, על מה שהיה יכול להיות כאן בשילוב הדאגה על מה שעשוי להיות כאן אם לא נילחם.
יש האומרים שזו דרכה של אופוזיציה – להפיל את הממשלה; אני שייכת לאלו שמאמינים שאופוזיציה, דרכה להציג דרך, להציע אלטרנטיבה. לא זכורה לי ולו שנייה אחת שהצגתם משהו שנראה כמו התחלה של דרך. הכנסת תתפזר, ואתם תלכו מבושמים ומסוחררים ממעשה ידיכם. כמה מילים על מי שהפסיד מהניצחון שלכם: האנשים המוחלשים ביותר בחברה, בתי החולים, הילדים שאך יצאו לחופשת בית הספר, הפריפריה, הנהגים בכביש, וכל אלו שהאמינו בשותפות, שהאמינו שזה אפשרי, שהמקום הזה, הכנסת הזאת, גדולה מסך האנשים שלה – – –
היו"ר מיקי לוי: חכי שנייה, בבקשה. יציע העיתונאים, אתם עדיין – יציע העיתונאים, אני אוציא אותך החוצה. אדוני העיתונאי – תוציאו אותו החוצה.
אנשים שהאמינו שהתקווה יכולה וצריכה לנצח את הפחד – עבורם יש לי משפט אחד: עם הנצח, אנחנו, לא מפחד מדרך ארוכה. ההיסטוריה תטה אותנו לכף זכות. אתם תראו שבדברי הימים של ממשלות ישראל וכנסת ישראל יירשם שהניסוי הצליח.
דקה לפני שהאות נשמעת ומערכת הבחירות מתחילה, אני רוצה להודות לנושאי הדגל האמיצים, ראש הממשלה נפתלי בנט, יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר תקווה חדשה גדעון סער, יו"ר רע"מ מנסור עבאס, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. תודה לך – – –
מיכאל מלכיאלי (ש"ס): ישראל הראשונה. ישראל הראשונה, פשוט.
תודה לך, אדוני יושב-ראש הכנסת. תודה לצוותים שעשו את הבלתי-אפשרי ועבדו יחד בשביל כולנו. אתם העתיד, והעתיד הוא שותפות ולא פילוג. תודה רבה.
343 מילים של אמילי חיה מואטי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
