קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חודש טוב, חודש טוב, אדוני היושב-ראש.
חודש טוב לכל חברי הכנסת, חודש טוב מאוד לעם ישראל. לפני פחות משנה עמדתי כאן מעל הדוכן הזה ובכיתי, בכיתי בפניכם על הקמת ממשלה עם תומכי טרור. אתמול בכו אחרים. השנה הזו, חבריי, הייתה שנה של הסרת המסכות. המסכה הראשונה שירדה והוסרה הייתה מסכת ימינה. זה קרה כבר לפני שנה, כשכולם הבינו שימינה היא שמאלה וכל הבטחות הבחירות שלה מופרות במצח נחושה וביריקה בפרצופם של בוחריה. המסכה השנייה שהוסרה הייתה מסכת התנועה האסלאמית, והיא הוסרה כאן בכנסת הזו פעם אחר פעם, שבוע אחר שבוע, כשכולנו נוכחנו לדעת שפניה של התנועה האסלאמית הן לשינוי זהותה של המדינה שלנו למדינת שני לאומיה, שבאמת יש לנו כאן עסק עם מי שתומכים במחבלים. זה הוכח בכל שבוע מחדש, בכל אירוע ואירוע. המסכה השלישית שהוסרה הייתה מסכת ה"אחדות", ואותה היטיב להסיר יאיר לפיד, שדיבר על צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר ועל כוחות האופל, עם שלל ביטויי שנאה מאחדים, לאורך כל השנה. אחדות נוסח יאיר לפיד.
הוסרו הרבה מסכות בכנסת הזו, אבל אני רוצה לומר פה מעל הבמה הזו תודה גדולה לציבור – לציבור שלא שתק; לציבור שלא הסכים לטייח; לציבור שלא הסכים לשבת בבית על הכורסה מול הטלוויזיה ולהתעצבן אלא יצא לרחובות; לציבור שהלך והפגין מול הבית של ניר אורבך ואמר לו: תזכור מאין באת ולאן אתה הולך; לציבור שנפתלי קרא לו הרוב הדומם, אבל הוא היה לגמרי לא דומם, והוא לא הסכים שיירקו עליו והוא ינגב ויגיד שזה גשם. הציבור לא הסכים.
הציבור הזה, אני פגשתי אותו יום-יום ושבוע-שבוע ברחוב, בשוק, במערת המכפלה, באוטובוס, בכל מקום שהייתי, והציבור הזה בכל הזדמנות בא ואמר תודה וחיזק ואמר: תמשיכו ואל תוותרו, אנחנו מאחוריכם. אני רוצה לומר לכם, אנשים יקרים שהייתם איתנו לאורך כל הדרך, תודה גדולה. אנחנו הגענו ליום הזה בזכותכם, בזכותכם, כי אתם יצאתם מגדרכם ולא הסכמתם לקבל את העוולה הזו של מפלגה שמפנה עורף לבוחריה; של ראש ממשלה שיושב על הפתקים של האנשים שהוא דורך עליהם; של ממשלה שמדברת על אחדות אבל מדירה חצי מהעם – יותר מחצי מהעם, מדירה את רוב העם. לא הסכמתם לעוול הזה. בזכותכם אנחנו ביום החשוב הזה של פיזור הכנסת ושל השלכת הממשלה המסוכנת הזו לפח האשפה של ההיסטוריה.
ואנחנו, בעזרת השם, נחזור – נחזור בכוחות מחודשים; נחזור בכוחות גדולים; נחזור עם אנשים שכן נאמנים לבוחרים שלהם; נחזור לאנשים שיודעים שיש מאחוריהם ציבור ותנועות אידיאולוגיות שיש להן מטרה ורוצים לחזק את המדינה היהודית, שברוך השם זכינו לה אחרי אלפיים שנות גלות, כיסופי כל הדורות. נחזור בעזרתכם ונחזיר את המדינה למסלול הנכון שלה, למסלול האמיתי שלה, למסלול המואר שלה, למסלול היהודי שלה. יהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו. אמן.
420 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.